בימים האחרונים קראתי מעט מספרו החדש של הרב שג"ר ז"ל (אולי אפשר כבר לחבר סטייל האר"י ולכתוב שגרז"ל?), לוחות ושברי לוחות (ידיעות ספרים). למרות פשטנות מסויימת פה ושם, אין ספק ששג"ר הוא הרב הישראלי שהתמודד עם החשיבה הפוסטמודרניסטית בצורה המעמיקה והרחבה ביותר, ודבריו חשובים ומעניינים. מומלץ. להלן דווקא פסקה שלו הנוגעת לתהליכי החרדו"ל העוברים על חלקים מהציונות הדתית, שאני חושב שגם מביאה משהו כללי מדרך פרשנותו של שג"ר. (עמ' 370, ויש המשך.)
והנה ההמשך (עמ' 371):
שג"ר מדבר על הכנסתה של "תורת ארץ ישראל" של הרב קוק כסעיף של השולחן ערוך, דהיינו כמצוות אנשים מלומדה, כחובה, ולא כמהפכה רוחנית אליה התכוון הראי"ה (ואף ראשוני 'גוש אמונים' הקוקיסטים, כפי שכתבתי במאמר שפורסם שלשום). ושוב הדגשים האופייניים של הרב שג"ר: המרחק בין האדם למצווה כניכור שמביא לחולשה בעבודת ה', המכאניזציה של ההלכה כמנגנון שהופך דתיים לדתל"שים, או בעודם מקיימי מצוות, או כפשוטו, כפי שהוא מפרט בעמוד הבא (372): "הדתל"שיות בורחת מן הניכור ושואפת לשקם חיים ישירים וטבעיים יותר".
מינים 
אמרת שהוא הרב שהתמודד בצורה הכי מעמיקה עם הפוסטמודרניזם. האם קראת אחרים?
יש את ספריו העמוקים של הרב מיכאל אברהם (שתי עגלות וכדור פורח) מומלץ!
אהבתיאהבתי
קראית את שתי עגלות וכדור פורח, הוא ספר מפולפל. הרב מיכאל אברהם לא פתוח להפנים ערכים פוסט-מודרניים. הרב שג"ר לעומת זאת הוא לדעתי ההוגה המקורי ביותר בסוף המאה העשרים – ראשית המאה העשרים ואחת.
אהבתיאהבתי
אלחנן,
אליבא דהרב מיכאל אברהם (ואני מסכים עמו) אין כזה דבר ערכים פוסט-מודרניזם. ה"פוסט" מפרק כל דבר שניצב מולו ומשאיר חלל שלתוכו הרב שג"ר מנסה להיכנס.
אהבתיאהבתי
יתכן גם שפשוט היה לו קשה להוסיף בקטלוג עוד הגדרה.
אהבתיאהבתי
"למרות פשטנות מסוימת "? אם אתה כותב משפט כזה על הוגה כמו הרב שגר, האם לא ראוי להסביר מדוע?
אהבתיאהבתי
תראה, הרב שג"ר כותב שוב ושוב על "הפוסטמודרניזם". זאת כבר בעיה מסויימת, כי לפוסטמודרניזם כיוונים רבים ומאפיינים שונים. גם נדמה לי שהוא לא מבדיל בין הגות פוסטמודרניסטית (שהיא גוף של ידע, שנמצא בספרים ומאמרים ובהיכלות האקדמיים) למצב הפוסטמודרני, שהוא מצב חברתי שאנחנו כולנו שרויים בו, פחות או יותר. לא מצאתי מקום שבו הוא עורך את ההבחנות האלה (אולי פספסתי?), וזה מאפשר ומוביל לפשטנות מסויימת.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שמעצם סגנון הכתיבה הכללי והלא אקדמי שלו, די ברור שהוא מתכוון להלך הרוח.
אהבתיאהבתי
הוא עורך את ההבחנה הזו (בקצרה אמנם). הספר אינו מולי כרגע, אך אני חושב שזה נעשה במאמר הראשון.
על כל פנים המילה "פשטנות" עלתה גם בראשי בעת קריאת חלקים מסוימים בספר.
אהבתיאהבתי
בתור מישהו שאפשר להגדיר חרד"ל באמת הבעיה היא מה שהרב שג"ר מביא בעמ' 371 היא הבעיה בציבור הזה הפיכת תורת א"י לקיבעון מסוים במקום תורה של חירות וזרימת חיים
אהבתיאהבתי
רציתי להוסיף שגם בציבור החרד"לי יש הרבה תפיסות והבדלים למשל: בין הר המור,תורת החיים ובית אל הם לא מקשה אחת וגם זה צריך התייחסות יותר אובייקטיבית.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שהרב שג"ר מבדיל בין ההגות הפוסט-מודרנית, לבין חווית החיים בה התרבות שלנו שרויה. הוא פשוט טוען שאחת נובעת מהשנייה וכך הלאה. ראה את המאמרים הראשונים בספר. אולי אף הראשון בעצמו.
דרך אגב, אולי תתפלא לשמוע שיש היום ביקוש אדיר לתורת הרב שג"ר דווקא בקרב חוגים חרד"לים, ישיבות כמו 'מרכז-הרב' וכד'
אהבתיאהבתי
אני שמח מאוד לשמוע.
אהבתיאהבתי