ורד נועם על הדרת נשים והדרת הדת

למי שעוד לא קרא, מאמרה המרעיש של ורד נועם, שהתפרסם שלשום במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון'. פרופ' נועם משתמשת בהדרת הנשים מהציבוריות הדתית כדי לערוך ביקורת נוקבת ומעמיקה על הדתיות האורתודוקסית בישראל, לאמור: נידיתם את הנשים מהמרכז? נידתם את הדת ממרכז החיים ואת אלוהים ממרכז חייכם.

הנה כמה ציטוטים מרכזיים:

האבסורד החברתי שמייצר בית הכנסת ביחס לכל מה שאנחנו יודעים על מקומנו כגברים, כנשים וכחברה מרוקן את המקום הזה מן האותנטיות האישית והחברתית שלנו. סילוק הנשים מן העשייה הדתית הציבורית (כן, גם ברית, בר מצווה, חופה, הלוויה או דף יומי) מסלק את העשייה הזאת עצמה מן החיים אל המוזיאון.
[…]
האקט הזה של ההדחקה המאומצת לשם שמים, של ויתור מדעת על יסודות רבים של אישיותנו האותנטית לשם הגנה על אוצרותינו היהודיים, הוא אקט של מסירות נפש מכמירת לב, אבל בסופו של דבר הוא מעמיד את האדם בפני קונו כבעל מום, כשרגישותו האנושית וכושר השיפוט שלו קטועים. האבסורד הוא שהתנועה הנפשית של אטימה ודיכוי פנימי, שכל תפקידה להגן על שמורת הטבע של הקדושה, מכחידה לבסוף את הקדושה הזאת עצמה. הלא להתרחשות רוחנית נדרשות פתיחות והקשבה פנימה והחוצה. ואיך נשיר את שיר ה' באגרוף קפוץ?
[…]
המדובר בבית הכנסת כמשל ובנשים כמשל. הנמשל הוא חברה שהמתחים (לפעמים מתחים-לכאורה) בין מערכת הערכים המוצהרת שלה לבין המציאות הסובבת אותה ועולם הנפש הטבעי של חבריה הובילו אותה לדרך קשה של הכחשה, התעלמות והדחקה כבדה – של המציאות החיצונית והפנימית כאחד. ההדחקה הזאת מובילה לשניות, למידור, לזיופים, למוסר כפול ולבנייה של חומות על חומות ומחיצות על מחיצות – הכול באמת ובתמים לשם שמים. הראשונים להימחץ תחת החומות האלה הם הנשים, המייצגות בעצם הווייתן, שלא בטובתן, את קו השבר בין שני העולמות.

אבל לא זה החשוב, ולא באתי לתבוע כאן את עלבון הנשים, אלא את עלבונה של החברה שלנו, שהתהליכים האלה מייצרים בה שני מוצרי לוואי קשים מנשוא. שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ – הזיוף והקשיחות. המרפא שאנחנו זקוקים לו כאוויר לנשימה הוא היפוכם של אלה – ישרות ורכות.

כדאי מאוד לקרוא את המאמר במלואו.

6 תגובות

  1. כן. זה מה שאני ראיתי בחברה הדתית כשהייתי שם, זיוף, הדחקה, נשים שקשה להם להודות שהן לא מאושרות וגברים שמכחישים את הבעייתיות (לשון המעטה) של הפיכת נשותיהם למעמד נחות שאסור לו להיות במדור האדונים. ואחרי זה עוד צובעים את זה במליצות.

    דבר אחד לא נראה לי. מה פירוש לא לתבוע את עלבון הנשים אלא את עלבון החברה? מחצית האוכלוסיה זה החברה. ובכל מקרה, עלבון הנשים חשוב בלי קשר לחברה.

    אהבתי

  2. לצערי, יותר משגברים מדירים נשים מבית הכנסת ומהחיים הדתיים, הן פשוט לא מעוניינות בכך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s