על היהדות
אנחנו נמצאים במאבק בין גושי, יש העולם המערבי והעולם המוסלמי, יש גם הקסם של המזרח הרחוק. עם ישראל נמצא בתוך הקלחת הזו. המאבקים הללו לא יכולים להיות רק פוליטיים וצבאיים, אלא גם רוחניים. בתוך המאבק הגדול צריך שלמדינת ישראל תהיה אמירה לכלל האנושות, ואני מאמין ששבע המצוות הן האמירה הזו
על הנצרות
אפשר להעניק הכרה יהודית־הלכתית לנצרות, אבל אני סבור שלא צריך לעשות זאת. במציאות כפי שאני רואה אותה, אם אנחנו רוצים להשפיע השפעה טהורה על אומות העולם אנחנו מוכרחים לא לעבור דרך הצינור הזה. […] בימינו, כיוון שעם ישראל חזר לארצו ולאיתנו, מדוע לשקר לבני אדם ולומר להם שהם יכולים להמשיך לדעת את א־לוהים דרך ישו, כשיש צינור ישיר והוא עם ישראל? אנחנו לא מיטיבים עם בני אדם כשאנחנו חסים על אמונות אבותיהם ואומרים להם שזה בסדר להיות נוצרים, כאשר יש להם אפשרות להגיע למעמד מטוהר מכל שאריות של פגאניות, דרך עם ישראל. […] הדמות של ישו, בעיניי, מהווה מעין טרור רוחני.
על האיסלאם
האסלאם סבור כיום שכל העולם צריך להיות מוסלמי ואין לגיטימיות לנצרות וליהדות, אך במקור האסלאם היה יכול להיות מין תורת בני נוח, סניף של תורת משה. כיום יש קושי תיאולוגי לקבל את האסלאם משום שהם אינם רואים את עצמם כסניף, אבל אם הם יעברו שינויים הם בוודאי יכולים להתקבל כבני נוח.
על דתות העולם כולן
כלל, בני דתות אחרות יכולים להתקבל, אך זה יחייב מעין רפורמה פנימית. בחזון שלי, עם ישראל יהפוך למעין מרכז בקרה של הרוחניות של אומות העולם. אני מדמיין איך כל אדם מניח על שולחנם של הרבנים את דתו, והם יערכו בה את התיקונים הראויים. […] כשאומות העולם מתחילות לדבר על א־לוהות, זה מהר מאוד מתפתח לתיאולוגיה אלילית, ולכן עדיף שלא יתעסקו בתחום הזה.
על המתנגדים לדרכו
ישנם גם כאלה שחוששים שיש כאן התנשאות על הגויים, אבל אלו שחוששים מהתנשאות הם אנשים שבדרך כלל הכרתם היהודית חלשה.
לצערי, כנראה שהכרתי היהודית חלשה.
—
הציטוטים מתוך ראיון עם הרב שרקי מאת אריאל הורוביץ, "הרמקול שלנו כלפי האנושות נדלק מחדש", מוסף 'שבת', מקור ראשון, 30.11.12
מינים 
והוא לא נותן איזה טיפ איך לחזק את ההכרה היהודית החלשה ? משהו שיעזור לאותם מסכנים חלשים?
אהבתיאהבתי
יש כאן מהלך מורכב מצידו של שרקי: הוא מבסס את התיאולוגיה שלו על כתבי הרב אליהו בן-אמוזג, מקובל מן המאה ה19 מאיטליה שחזה מסר תיאולוגי אוניברסלי וקירוב בין כל דתות העולם. סיפר לי משהו שהרב צבי יהודה קוק אסר על כתבי בן אמוזג להכנס לספריה של מרכז הרב. הנה איש מרכז הרב מחזיר את הספרים לספריה. הימין הקיצוני אימץ את המסר, אבל הפך אותו על ראשו. עתה, נמצאה הדרך לאמץ את המסר האוניברסלי של בן-אמוזג. התשובה היא בעליונות יהודית וחזון של הגמוניה יהודית על פני כל אומות העולם. ישנה איזה קבוצה קיקיונית בשם "בני נוח" שמוכנה לשתף פעולה עם הימין הקיצוני ועם "הסהנדרין המתחדשת". מעניין אם שרקי גם דיבר על בית המקדש בראיון שלו. בחוגי הימין הקיצוני חושבים שהדרך לקרב את אומות העלום להיות כפופים לרבנים היא דרך חידוש הקורבנות.
אהבתיאהבתי
מוטי, תודה רבה על התגובה. המקדש מוזכר רק בפתיחת הראיון, כחזון אוטופי כללי.
אהבתיאהבתי
מוטי,
מאוד הזדהיתי עם סלידתך מהגישה המתנשאת מעל האומות (אם הבנתי אותך נכון). זה ממש בולט כאחת מהתכונות היותר רעות של דתיים בכלל, ולא פסחה על היהודים לצערי.
לדעתי, דווקא הגישה שהרב שרקי מציע חדשנית בעניין הזה. גם בשיעוריו הרבים ניתן להתרשם שהגישה המוצעת כאן, ובכלל, היא גישה של הכלה ולא של הטמעה.
לשיטתו, אין לעם ישראל עניין מהותי בגיור האומות כולן או בייהודן, אלא דווקא להפך: האמירה היא שיש מקום חשוב ביותר לכל אומה לבטא את עצמה בעבודת האל. גבולות הגזרה הן גבולות הגזרה של שבע מצוות בני נוח, התוחמות היקף רחב למדי מבחינת חופש הפולחן והדעות בעולם. הפסקאות במאמר המתייחסות לכך שלאומות העולם לא נכון להתעסק באלוהות צריכות, אני חושב, להיות מובנות גם על רקע שאר התורה שלו. הן נובעות מההדגשה שעבודת האלוה חייבת להתבסס על ההתגלות, שהיא האופן היחיד שבו ניתן לקבל וודאות לגבי היחס עם הבורא. זוהי החוויה האותנטית היחידה. המצב באומות היום הנו שכל הדתות מבוססות על מיתולוגיות (קרי האלהת הטבע ומרכיבי הבריאה) במקום על חוויית התגלות אותנטית. בצער רב יש לציין שמוטיבים מיתולוגיים חדרו אפילו את השיריון היהודי במשך השנים הרבות. כנראה תוצאה בלתי נמנעת לאור הגלות הארוכה כ"כ של העם הזה. צריך לקוות שהעסק מתנקה כעת.
אהבתיאהבתי
תראה, יוסף, באמת שאני לא יכול להתייחס ברצינות לטענה כמו "מצב באומות היום הנו שכל הדתות מבוססות על מיתולוגיות (קרי האלהת הטבע ומרכיבי הבריאה) במקום על חוויית התגלות אותנטית." זהו משפט שהוא בעיקרו אמוני, לא עבודתי. יכול להיות שאתה והרב שרקי מאמינים בכך, אבל זה לא הופך את זה לאמת. מקצת המשפט הזה באמת עובדתית, כלומר, הרי אפשר לבדוק דתות שונות ולראות חלקן אכן מתבססות על התגלות, ולא על האלהת הטבע. כך שזו גם בדיה מבחינה עובדתית. כך או כך, זה משפט מתנשא ומנותק מהמציאות.
אהבתיאהבתי
תומר, תודה על התגובה.
האלהת הטבע ומרכיביו זו אבחנה שאתה יכול לבדוק אותה אם תרצה. אני חושב שאין פה אמירה אמונית אלא אבחנה עובדתית, שהיא מסקנה מתבקשת מלימוד של המיתולוגיות השונות (והאמת שאינני חלוץ בזה קדמו לי חוקרי דתות, אני חושב שמירצ'ה איליאדה אומר משהו דומה אך אינני בטוח).
עם זאת, אינני איש מקצוע ואינני חסין מטעויות הגם שהייתי מעוניין בזה. לכן אני אשמח אם תוכל למצוא דוגמה מפריכה, אולי אלמד משהו חדש סוף סוף 🙂
למיטב היכרותי אין אפילו דת או קודקס פולחני אחד (גם לא מהתקופה הטרום-דתית שלפני המאה החמישית בערך) שמזכיר התגלות קולקטיבית כיסוד לפולחן או לדת המדוברת.
אגב, ההתגלויות שכן מובאות במיתולוגיות הן כולן נמוכות, כלומר של אלילים מהשכבה הנמוכה בהירארכייה האלילית, ואימננטיות. לכן כל הסיפורים מדברים במונחים הלקוחים מהעולם החווייתי הסטנדרטי (בד"כ) של בני האדם. מסיבה זו לא ניתן לאמת לאחור את טיב ההתגלות, או להגיד נחרצות האם הייתה אותנטית או לא, כיוון שניתן לדמיין דברים או להזות דברים הלקוחים מהעולם שנחווה כבר. לשם המשל: פיל וורוד עם כנפיים הוא דמיון שאפשר להעלות אותו על הדעת, אעפ"י שלא נצפה במציאות לפני כן.
אהבתיאהבתי
יוסף,
בקשר להאלהת הטבע, הנצרות למשל רחוקה מזה מרחק עצום, ודאי יותר מחלקים מיהדות כגון חב"ד או הרב קוק. לגבי התגלות, אני מקווה שברור לך שהקונצנזוס במחקר הוא שלא היתה התגלות בהר סיני כפי שהיא מתוארת במקרא. אז ראשית, זה נופל. ואם אתה רוצה דוגמא אחרת, יש את הסיפור המפורסם על התנצרותו של קונסטנטינוס קיסר רומא, אחרי שהוא וצבאו, על סך 50,000 איש, ראו צלב גדול בשמיים. אז זה אמין בעיניך? גם לא בעיני, אבל רצית התגלות קולקטיבית, קיבלת.
אהבתיאהבתי
שלום תומר,
כשמעמיקים בתיאולוגיה הנוצרית מבינים עד כמה היא פאגאנית בצורה מדהימה, (למען האמת אין צורך להעמיק מדי בשביל להגיע למסקנה הזו). עובדה זו איננה מפתיעה לאור הידיעה שמי שקיבל אותה כדת רשמית היתה האימפריה הרומאית.
שהרי האימפריה הרומאית לפני התנצרותה בימי קונסטנטינוס לא היתה חסרת פולחן דתי, אלא פולחנה היה עבודת האלילים הקדומה, היינו עבודת כוחות הטבע. למשל, מה שנחגג היום כיום הולדתו של ישו, הוא בכלל יום ההולדת של הליוס, אל השמש הרומאי. אין למחקר, וגם לא לכנסייה, נתונים מתי נולד ישו בדיוק, כי גם במקורות שלהם יש סתירות בין מה שמוסרות ה'בשורות'. ואין כאן מקום להרחיב בנושא. בכל אופן, זאת רק אחת הראיות מני רבות לשאריות אליליות של תרבות רומא העתיקה בנצרות של ימינו.
אמנם נכון, אין היא פנתאיסטית בצורה גלויה לחלוטין וזה ברור משום שיש לה שורש ביהדות (התנ"ך כברית הישנה, ישו שהיה יהודי, והדברים ידועים), אך עצם האנשת האלוה, והתגלמותו כאיש (ישו) היא ביטוי לרצון העז של האדם להפוך את האלוה העליון והנשגב שנמצא מחוץ להשגה, כתפיסת הפילוסופים, למישהו קרוב ושניתן לדבר איתו . כלומר להפוך משהו למישהו. את הטבע מישות אוטומטית לאלוה בעל אישיות. בדומה לעבודת האלילים הקדומה שאופיינה בהאנשת כחות הטבע, אל הים, אל האש, אלת הפריון וכו'.
כלומר, הנצרות היא ביסודה אמונה פאגאנית-אלילית, עם השפעות גנוסטיות עתיקות של אל טוב-אל רע (השפעות של דת זרתוסטרא מפרס) והשפעת אמונת הייחוד מן היהדות.
על כל פנים, חרגתי מהגבולות שרציתי להרחיב בהם בנקודה הזאת.
בנוגע להאלהת הטבע ב'חב"ד או הרב קוק' כדבריך. למעשה, אין זה רק בחב"ד אלא בחסידות באופן כללי וכן בכתבי הרב קוק. עכ"פ אין זה אלא הבנה שטחית של רעיונות עמוקים שנשגרו בפי ההמון. לא בחסידות, ובחב"ד בפרט, ובוודאי שלא בכתבי הרב קוק, אין הפיכה של הטבע לאלוה, אלא באים לומר שהרי האלוה הוא זה שברא את המציאות בכללה, ובתוך כך גם את הטבע, ולכן מתבקש לומר שגם בטבע ישנם גילויים של קודש, שהם גנוזים שם ונסתרים מעינינו. וקיצרתי מאוד.
לגבי הדבר שיש קונצנזוס במחקר שלא היתה התגלות בהר סיני, אז כדבריך, "זה שהם מאמינים בזה זה עדיין לא הופך את זה לאמת". להנחת היסוד של ביקורת המקרא והמחקר בכלל, שאין דבר כזה נבואה(=דיבור של האלוה אל האדם), או שהנבואה איננה אפשרית אין כל בסיס. אלא רק עצם המפגש עם המציאות של ימינו, כלומר, אנו תולים את הדבר בידע אפוסטריורי, אבל אין הוכחה לדבר. וכן עיין בשאלה שהקשה דיוויד יום על ה'סיבתיות'. שלא ניתן להסיק מהמפגש עם המציאות הסיבתית, מסקנה מוחלטת, לפי דבריו, אפילו להסיק מסקנה בכלל זו בעיה. כלומר הקשר בין שני אירועים סמוכים, אמנם ברור לנו מניסיוננו, אך אין הוא הכרחי מבחינה מוחלטת. ותקפות הרעיון לענייננו, העובדה שהמציאות בנו אנו חיים היא ללא נבואה אין בה כדי להשליך שלא התקיימה תרבות נבואית בעבר. ושוב, גם כאן קיצרתי.
לגבי הסיפור שהבאת בו קונסטנטינוס וצבאו ראו צלב בשמים וכו', וכי מה יש בזה?
אביא דוגמה יותר קיצונית, שבט ההופּים מהאינדיאנים בצפון אמריקה מספר שהיתה לאבותיהם התגלות של ה"מניטו" (הרוח הגדולה באינדיאנית), בהר, והם קיבלו בהר הזה לוחות.
מזכיר משהו לא ?
למיטב ידיעתי זה הסיפור היחיד בתרבויות העולם של התגלות לרבים ולא ליחיד. ישנו רק הבדל אחד והוא מהותי. ה"מניטו" היא הרוח הגדולה של ההוויה , של כל היש. כלומר, שוב, זו התגלות אימננטית, של משהו/מישהו בתוך הטבע, בתוך המציאות ולא מחוצה לה.
החידוש בהתגלות בהר סיני היא הפניה של ה'נבדל', של הטרנסצנדנטי, אל האדם. כלומר, מישהו שהוא מחוץ לכלל ההוויה. והוא מדבר. דבר כזה איננו עולה על הדעת של האנשים, ולכן חשים האנשים דחיה לרעיון זה. משום שבעיניהם הדבר לא ייתכן, ואף יותר מכך איננו עולה על הדעת.
אחת הראיות לכך שהנפש דוחה רעיון שכזה היא העובדה שכל הפילוסופים הקדם-סוקרטים ללא יוצא מן הכלל, היו פנתאיסטים, והם הרי לא נפגשו עם תורת משה. רק אחרי שנפגשים עם מסורת ההתגלות של עם ישראל, ניתן לטעון בכלל שיש משהו שהוא מחוץ למציאות ולא בתוכה, עד אז הדבר לא עלה הדעת.
אזי כשבוחנים התגלות קולקטיבית בסיפורי התרבויות השונות, יש לעשות אבחנה חשובה. האם ההתגלות היא אימננטית או טרנסצנדנטית.
הראשונים, ולמעשה היחידים, שטענו וטוענים שהיתה התגלות קולקטיבית של הטרנסצנדטי, ושהוא מדבר, הם עם ישראל.
וכדבריו של בלז פסקל "אם אי פעם בהיסטוריה התגלה האלוה אל בני האדם, יש לפנות אל היהודים כדי לקבל את המסורת על כך".
לגבי סיפורי ההתגלויות בקרב העמים האחרים, כדי לעמוד על טיב הסיפורים, צריך להבין שכל סיפור בהכרח, בין שהוא אמיתי ובין שהוא שקרי, לקוח מעולם החוויות של האדם. כלומר האדם לא יכול להעלות על הדעת, אפילו בשקר משהו שהוא לא חווה אותו בין באופן ישיר או עקיף, כלומר שמע על כך.
למשל, אתה יכול לדמיין גבינה בצורת מקרר מרחפת באויר, או "פיל ורוד עם כנפיים" כמו שראיתי בשרשורים למעלה, אך כל אלו הם מושגים הלקוחים מעולם החוויות שלנו. אין אנו יכולים למשל, לדמיין לנו מציאות עם מרחב ארבע-מימדי, או מציאות בה אין זמן, איך ניתן לדבר על מציאות בלי מושגים של 'לפני' 'אחרי' וכו' .
אי לכך, עצם המחשבה שהאינסוף, המוחלט, שנמצא מחוץ לכל היש, יפרוץ את גבולות המציאות מבחוץ ויפנה אלי ויאמר לי לא לבשל בשבת, היא מחשבה שהנפש דוחה אותה, ולכן היא גם לא היתה יכולה לעלות על הדעת. וזאת אחת הראיות לאמיתותה של מסורת ההתגלות בעם ישראל.
זה בערך כמו שמנכ"ל בזק יתעניין בצבע השרוכים של המאבטח בסניף בזק סטור של רמלה. ובאמת ככה הגדירו הפילוסופים הסכולסטיים את האלוה, כמי שמתעניין בעצמו בלבד. כלומר גם אם הוא קיים, את מי זה מעניין. הוא מתעסק בעצמו. הגם שהגיעו למסקנה כזו שיש אלוה, והוא אכן טרנסצנדטי, הפכו את זה לידיעה בלתי רלוונטית בעליל לאדם, וזו עוד ראיה לכך שהנפש מתקשה מאוד לקבל את הדבר שהוא, האלוה, מדבר ועוד שהוא מתעניין בי, באדם.
למען האמת ממש לא תיכננתי להיכנס להוכחת אמיתות מסורת ההתגלות בהר סיני, לכן אעצור כאן.
אעיר , לאור הדברים שכתבתי לעיל, שהבנת דברי הרב שרקי, כהתנשאות היא כהבנת מושג המורה כהתנשאות על התלמידים וכמושג השופט כהתנשאות על הנשפטים.
המורה מלמד מכוח התלמידים שקיבלו אותו כמורה, הם אלו שמכירים בו כמי שיכול ללמד אותם חכמה ולכן הם נתנו לו את המקום להורות וכן בדוגמה עם השופט.
וכן היהדות בשני היבטים,
כלפי חוץ, אין היהדות מתכוונת לכפות עצמה על העולם, אלא לכשיכירו בה ככזאת שיש בידה את הידע ואת היכולת להכווין וזה תפקידה וייעודה היא תעשה זאת. (כשם שאני מבקש ללמוד ממי שאני מכיר בו כמישהו שאני מוכן ללמוד ממנו)
כלפי פנים, אין היא כופה עצמה גם על בניה (וכל ניסיון כזה בימינו הינו שגוי), אלא מבקשת שינצל אדם את החירות שברשותו ויברר את האמת.
(לדאבוננו, התרבות בימינו בהשפעה חזקה של רעיונות אקזיסטנציאליסטיים ופוסט-מודרניסיטיים התייאשה מבירור האמת והגיעה למסקנה שלא ניתן לדעת שום דבר.)
למי שביקש "איזה טיפ לחזק את ההכרה היהודית החלשה" אני מקווה שזה עונה על כך.
אהבתיאהבתי
בס"ד
אלירן! אני מוריד בפניך את הכובע )ומשאיר את הכיפה 😦 ( .
עד היום לא קראתי הסבר כל כך מעמיק, גם אם בקיצור. לדעתי תומר ומוטי יאלצו לעבור שיקום אחרי טיפול כזה. 😦
אהבתיאהבתי
יוסף,
תודה על התגובה. אניח חייב להודות שהיא השאירה אותי נבוך. השתמשת במושגים שלא הבנתי. אתה טוען שעבודת האל חייבת להתבסס על התגלות – האם הכוונה התגלות פרטנית ושכל אחד ואחד צריך לקבל נבואה? או שהנבואה של המקרא מספיקה? כי אז מדובר במצב של קיום נחות ללא קשר עם האל. מדוע תאמר כי מצב קיום זה – ללא נבואה – הוא מצד אחד נחות, ומצד שני אוטנטי? יתרה על כך, דתות עולם אחרות כמו האיסלאם זוארואסטר ובהאיי, למשל, טוענות שאצלם נמשכה נבואה. למה הנבואה שלך – שלמעשה נעלמה כבר יותר מאלפיים שנה – היא אוטנטית והנבואה שלהם "מיתולוגית"? למה אומות העולם, ובאיזה אופן, סוגדים את הטבע ואת מרכיבי הבריאה, ואילו ליהודים דווקא יש "פטנט" אחר? הרי הם מתפללים לאותו אל? מי שמתמצא בתאולוגיה איסלאמית יראה עד כמה זה דומה ליהדות. למשל, כשמדובר בהרמב"ם, אני בכלל לא יודע מי הושפע ממי. איפה היחוד בנביאי התנ"ך, ובמה זה שונה מנביאי האומות?
ועוד שאלה פרקטית, האם על פי שיטת הרב שרקי, העולים החדשים שהגיעו לישראל ולפי ההלכה אינם צאצאים של אם יהודייה, צריכים להשאר במחנה הגויים, או שצריך לגייר אותם גיור מלא? אם תבחר באופן עקרוני להשאיר אותם במחנה הגויים, כפי שזה נשמע מתוך דבריך, כי אז תייצר סכנה דמוגרפית לאומה היהודית, שמשמעותה נישואי תערובת והתבוללות. מה עדיף לנו כאומה – גיורם של "זרע ישראל" או תיוגם כבני נוח?
מוטי
אהבתיאהבתי
שלום מוטי,
הרב אליהו בן אמוזג לא "חזה מסר תיאולוגי אוניברסלי וקירוב בין כל דתות העולם".
הוא דיבר על מסר אוניברסלי שיש ליהדות כלפי העולם, ודבר זה היה ביהדות מאז ומתמיד.
בתקופתו, שתהליך החילון באירופה התגבר ביתר שאת, וכן המפגש שלו עם נוצרי שנטש את אמונתו ורצה להתגייר חיזקו בו את האמונה כי הגיע הזמן לשוב לדבר על כך. אתה מוזמן לעיין בקורות חייו של הרב בן אמוזג.
אינני יודע מי סיפר לך שהרצי"ה קוק אסר להכניס את דברי הרב בן אמוזג לספרית מרכז הרב, מהכרותי עם כתבי הרב קוק ועם רעיונותיו של הרב בן אמוזג, הדבר נשמע מופרך, בייחוד לאור כך, שתורת הרב קוק מעצימה אף יותר את הרלוונטיות של המימד האוניברסלי בתורת משה בימינו, אתה מוזמן לפתוח את "אורות" וכן את "אורות הקודש" על ארבעת כרכיו ולהיווכח בעצמך.
אגב, משנת הרב שרקי מושפעת בעיקר ממשנתו של הראי"ה קוק וכן ממשנתו של רבו הרב יהודא ליאון אשכנזי. אז הקביעה שהוא מבסס את "התיאולוגיה שלו על כתבי הרב אליהו בן אמוזג", היא קצת רחוקה, על אף שכאמור, משנת הרב בן אמוזג, היא איננה חידוש, היא רק ניסוח מחדש של מסרים שאומרת אותם היהדות מראשיתה,וככזאת רעיונותיה מצויים בוודאי הן במשנת הראי"ה והן במשנת הרב אשכנזי, וכן בכתבי הרמח"ל ובכתבי המהר"ל ובספר הכוזרי לריה"ל ועוד.
על כל פנים, מה שכתבת, הוא ממש לא המסר האוניברסלי של היהדות.
אהבתיאהבתי
אולי שרקי התכוון ל'הכרה מקראית', שבזה אין ספק שאתה, תומר (וכנראה גם ענברי), די חלשים. המקרא הרי מלא בזה. כמובן שמי שלא סובר כך זכותו, אבל הוא בעמדת מיעוט ב'יהדות', מה שזה לא אומר. להלן חלק מהציטוטים הידועים:
וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (ברא' יב 3)
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם (ישעיה ב 2-3 = מיכה ד 1-2)
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד (ישעיה יא 1)
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קוָֹי (ישעיה מט 22-23)
הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים. הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ (ישעיה נה 4-5)
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת. וְהָלְכוּ יֹשְׁבֵי אַחַת אֶל אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֵלְכָה גַּם אָנִי. וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה. כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם (זכריה ח 20-23)
וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת (זכריה יד 16)
ואגב, זו גם העמדה של יהודי-ישראלי-עברי (?) בשם דוד בן-גוריון:
"הציונות היא תנועה משיחית. העם היהודי טיפח חזון גדול ונשגב, חזון אוניברסלי ועולמי, חזון אחרית הימים, חזון הגאולה המשיחית."
אהבתיאהבתי
מי שחושב שהוא יכול לשלוף ציטוטים מן המקרא ובכך לחשוב את עצמו לעליון על כל האנושות ושכולם צריכים לכרוע ברך לפניו הוא קצת הזוי ולא מציאותי. שגיונות כאלה יובילו אותו לאבדון.
אהבתיאהבתי
שאקימוני צדק!
אהבתיאהבתי
הלכתי לקרוא את המקור, ואני חייב להגיד שקל מאד לעשות ממנו צחוק, אבל צריך גם לתת כבוד לאדם שאומר ללא כחל וסרק שיש לו אמת והוא עומד מאחורי זה.
גילוי נאות: כ"ז חשון זה ערב יום ההולדת שלי…
כפי שמספר הררי בקצור תולדות האנושות, לפני השתלטות הנצרות על האימפריה הרומית גם היא היתה נראית כת קיקיונית; אין לנו את הנבואה לדעת מה ילד יום. בשאלה העקרונית האם יש ליהדות (דבר ערטילאי מאד, אבל בכל זאת ניתן לזיהוי כלשהו) מה להציע לעולם ללא גיור, אני מסכים עם שרקי. יש לנו אוצר, אבל כדי לגלות אותה אנו צריכים להפגש עם האחר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%A9%D7%A8
השאלות הרלוונטיות הן: איזה רבנים בדיוק הם הרבנים שיכולים לתת מענה לצרכי הקהל הזה? התשובה של שרקי היא כמובן הממסד הממוסד של רבנות ישראל. מסופקני שהם מעוניינים או ערוכים לכך, וגם ככה הם לא עומדים מבחינה אתית במשימות שלהם כיום.
אהבתיאהבתי
לא נעים לומר, אבל באמת מן הדברים שאתה כותב (לא כאן אלא באופן כללי) באמת ניכר שהכרתך היהודית היא די חלשה. תתקן אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי מכתיבתך שלפחות 90% ממה שאתה קורא זה מאמרים ומקורות משניים
אהבתיאהבתי
השורה הכי מעניינת היא בכלל
"בחזון שלי, עם ישראל יהפוך למעין מרכז בקרה של הרוחניות של אומות העולם. אני מדמיין איך כל אדם מניח על שולחנם של הרבנים את דתו, והם יערכו בה את התיקונים הראויים"."
אהבתיאהבתי