ד"ר גבי אביטל, לשעבר המדען הראשי של משרד החינוך וכיום מתמודד בפריימריז של הליכוד, מציע, כמדען וכיהודי, את הפתרון שלו לסכסוך עם חמאס:
כיצד מונעים סיבוב נוסף. הנה הפתרון הטקטי: חיבור מערכת אזעקת "צבע אדום" אל סוללות תותחים הפזורות מסביב לרצועת עזה בחלק הישראלי. עם הישמע האזעקה מועברים נתוני השיגור אל מחשב הסוללות ובאופן אוטומטי נורים עשרה או יותר פגזים, שעלותם לא מגיעה לרבע טיל מיירט של כיפת ברזל, אל מקורות הירי. אחרי פעם או פעמיים, משם כבר לא יירו רקטות או פצ"מרים. נכון, ייפלו חללים אזרחיים, אבל זה יהיה כאין וכאפס מול המחשבה כי 3 מיליון יהודים יהיו תחת מצור רקטי רק מפני שמנהיגי חמאס נחושים בדעתם לשחרר את "תל אביב הכבושה". מעתה גם ישתנה המוסר הישראלי אל מוסר יהודי, הקובע שדם חיילי צה"ל יקר יותר מ"אזרחים חפים מפשע".
ארבע מסקנות מעניינות עולות מדבריו המלומדים של אביטל:
1. מוסר מערבי נמנע מתוך בחירה מפגיעה בחפים מפשע. מוסר יהודי הוא הרג חסר אבחנה, ללא אפשרות של בחירה, של אזרחים.
2. ד"ר סטריינג'לאב (גם הוא מדען), על אף המבטא הגרמני הכבד שלו, היה יהודי.
3. ככל שהסכסוך מתמשך הופכים יהודים בארץ לגרוטסקה מעוותת המחקה בצורה פרודית את האיומים שבאויביהם ההיסטוריים.
4. לחילופין, יש יהודים שפשוט חיים בסרט.
מינים 
תומר,
הפעם אתה הדמגוג. אין לך שום טיעון ענייני נגד אביטל, והעדפת חיינו על פני חייהם. וכן, אם המשוואה הזוועתית היא חפים מפשע וחיילים שלנו לעומת שלהם, אני בעדנו. זהו גם המוסר היהודי.
קרא לי פאשיסט.
אהבתיאהבתי
להלן נימוקים כנגד הצעת המנגנון של אביטל:
ראשית, זה לא מוסרי. זה לא מאפשר בחירה, זה לא מאפשר שיקול דעת, זה הופך אותנו למשועבדים להיגיון של 'עין תחת עין' ללא יכולת לפרוץ את המעגליות שלו. זה הופך אותנו, כמעט מילולית, לשיקוף מדוייק של האויבים שלנו. מדובר במכונת רצח שפועלת על אוטומט, ומי שיבנה אותה יהיה אחראי לקורבנותיה.
פגם מוסרי נוסף הוא שהמנגנון הזה הופך את אזרחי עזה לשבויים בידי מתאבדים פנאטים מארגוני הטרור ששולטים בהם. מה אשמה משפחה שמחבלים מגיעים ויורים טילים מגג ביתה? כאן מדובר גם בפגם טקטי, שכן זה הופך גם אותנו לשבואייהם, כאשר כל גן ילדים או בית חולים יהפוך לנקודת שיגור עבור מי שרוצה להפוך אותנו בן רגע לרוצחי ילדים.
כשסטנלי קיובריק מכניס רעיון כזה לסרט שלו הוא רוצה להראות עד לאיזו רמה של עיוורון יכולים בני אדם להגיע, והנה מתברר שמה שפעם שימש להדגשת טמטומו של האדם בעת מלחמה הופך כאן והיום לרעיון שמעלים ברצינות.
מעבר לזה, ההצדקה של התפלצת הזאת על ידי פניה ל'מוסר יהודי', לבד מהעיוות ההיסטורי שיש בה, היא עוד סימפטום לבהמיות המוחלטת שאליה הגיעה היהדות בישראל בזמן הזה, כאשר אל מול איום של ארגון טרור חצי-קיקיוני, חסר צבא סדיר וחיל אויר, נצור כמעט מכל צדדיו על ידי צה"ל, שלא מאיים אפילו בקירוב על קיומה של המדינה, אנשים מוכנים, למעשה ששים, להשיל מעליהם כל יומרה לאיפוק מוסרי, שיקול דעת והומניות בסיסית. הקלות שבה אנשים בוחרים לוותר על המצפון שלהם היא מעציבה, והרעיון שזה מה שהופך אותם ליהודים טובים מוסיף לסיפור את העיוות המביש שלו.
אהבתיאהבתי
צר לי תומר, אך כל הנימוקים הללו לא עומדים נגד ערך החיים שיש לנו. אנו חיים במשוואה נוראה שנכפית עלינו מהצד שכנגד, ואין סיבה שעלי לרחם על אזרחיו כאשר הם עצמם לא מרחמים עלינו. אני מעדיף דם יהודי על פני דם ערבי במקרה הזה. הפלסטינאים שבויים כבר מזמן בידי הרצון שלהם להלחם בנו עד כלות.
אני לא פוסק הלכה, אך להזכירך שההלכה מחילה דין רודף על עובר שמסכן את אמו ללא כל כוונה מצדו. אם, כדי לנטרל איום של שיגורים מהרצועה משפחה שלהם תיהרג, כך יהיה.
משתמשים במושג "מוסר יהודי" כדי להבדיל ממוסר נוצרי שנעמד אוטומטית לצד החלש, ללא בירור מי הצודק. ואף אתה משום מה קורא למי שמנטרל איום כזה "רוצח ילדים". וכך גם חולשתו של החמאס לא מעלה ולא מורידה.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מה זה "מוסר יהודי" ונראה לי שבארץ זה משמש בדרך כלל כניגוד להומניזם.
אבל הצעתו של גבי אביטל לא משוללת יסוד, אחרי הכל במלחמה נהרגים בדרך כלל גם חפים מפשע, השאלה היא אם זה ימגר את ירי הרקטות (ובכך לטווח ארוך ימנע נפגעים משני הצדדים) או יעצים את השנאה והאלימות (ניחוש שלי – האפשרות השנייה).
אהבתיאהבתי
לתומר פריסקו הנכבד:
1. אנו צריכים לדאוג לביטחון אזרחינו גם על חשבון אזרחי אויבינו, ולא לדאוג לאזרחי אויבינו על חשבון אזרחינו.
2. רובם ככולם של האזרחים בעזה וסבובותינו אינם חפים מפשע גם אם הם אזרחים, אלא הם תומכי חמאס ומתייחסים אלינו בדיוק כמו החמאס, והם שהעלו אותו לשלטון.
אהבתיאהבתי