אני על אתאיזם

שחר בן-פורת הכין כתבה ל'מאקו' על אתאיזם, ומראיין בה אותי כחוקר ואת אורי משגב כאתאיסט. משגב מתלונן על העירבוב בין דת לפוליטיקה במדינה, ואני מתלונן על דלדולה של הרוח האתאיסטית בזמננו:

בחיי אתאיסטים כניטשה, קאמי או סארטר מדובר בעמדה קיומית תקיפה, אמיצה וחסרת פשרות, שממנה נגזרות מסקנות לא נעימות בקשר לגורלו של האדם, עולמו המוסרי והמשימות שמוטלות עליו, או, יותר נכון, שעליו להטיל על עצמו. כיום אנחנו מוצפים לצערי בז'אנר מדולל ביותר של אתאיזם, שבמסגרתו הדת מתפרשת אך ורק כאוסף טפשי של אמונות, אמונות שהמדע הצליח להפריך. כשניטשה הכריז שאלוהים מת הוא הבין טוב מאוד שלא מדובר רק בדמות אבהית שיושבת בשמיים, אלא בנקודת הייחוס והעוגן של המערך המוסרי של האנושות, או, ליתר דיוק, של המערב.