סצנת המידטציה היהודית הולכת ותופחת, והקהילה שומרת המצוות כאן עוקבת אחרי הקהילה המקבילה בארה"ב בעניין שיש לה בויפאסנה הבודהיסטית. כל מי שיעיף מבט בשלל המרכזים ללימוד מה שמכונה "מדיטציה יהודית" בארה"ב יוכל לראות שרובם מסובבים בצורה זו או אחרת על הטכניקה של הויפאסנה, שהיא (לדעתי האישית והמשוחדת, כמתרגל מזה שנים) אכן טכניקה מצויינת לחקירה עצמית והתפתחות רוחנית.
בארץ יש שתי עמותות שמארגנות קורסי ויפאסנה, העמותה לויפאסנה הבינלאומית של המורה ההודי גואנקה, ועמותת תובנה הישראלית, שנבדלות באופיין ובמוריהן, ולא אאריך בזה. עבור שומרי מצוות, רק עמותת תובנה מאפשרת לקיים אורך חיים אורתודוקסי, וגם זה בדיעבד, כלומר, על המודט למצוא זמן משלו להתפלל וכו'.
לפני שבועיים התפרסם בעלוני בית הכנסת דבר קיומו של "קורס מדיטציה יהודית" שלמעשה, כפי שפורט במודעה, מתוכנן להיות "קורס ראשון מסוגו ללימוד מדיטציית ויפאסנה ברוח היהדות". דיברתי עכשיו עם המארגן, דויד, שהסביר שהמניע לארגון הקורס היה הבאת הטכניקה המעולה הזאת לציבור שומר המצוות, שלא מוצא את מקומו בעמותות הקיימות, ומכוון להיות יהודי-דתי לכתחילה, כולל תפילות, הפרדה בין נשים לגברים וכו'.
לצורך כך, שימו לב, הצליח דויד לקבל הסכמה מהרבנים אבינר ומלמד, דבר מדהים בעיני, שכן הויפאסנה היא כמובן טכניקה בודהיסטית. זאת ועוד, הרב אבינר פסק בעבר שאין ללמוד דברים שכאלה מהגויים: "עניינים רוחניים מוסריים וחינוכיים אנו יונקים ממקור דבר ה' אשר לישראל, ולא ממקורות זרים שמבלבלים ומטמאים את השכל והרוח, הנפש והגוף של אדם מישראל." (וראו מעט יותר על העניין ההלכתי במאמר של ד"ר נתן אופיר המלונקק לעיל, או בסוף הרשימה שלי הזו). ייתכן שעם השנים שינה הרב את עמדתו, לא מעט, אפשר מנחש, בשל הביקוש הגובר והולך מצד הציבור, ביקוש שמתבטא גם במעשה.
בכל מקרה, בהנחה שהמורה הוא רציני (אני לא מכיר אותו), מדובר לדעתי בחדשות טובות מאוד. הפרטים באתר הקורס.
מינים 
אני מניח שיש הבדלים גדולים, אבל תוכל לתאר את ההבדלים העיקריים בין ויפסנה לתענית דיבור?
אהבתיאהבתי
אין כמעט קשר ביניהם. ויפאסנה היא טכניקה של התבוננות בעצמנו ובעולם, וזאת מתוך הנחה שאם נעצור ונפתח תשומת לב למה שקורה כאן ועכשיו יתגלו לנו מימדים שונים במציאות או אמיתות שכרגיל אנחנו מתרוצצים מדי מכדי לשים אליהם לב. קורס ויפאסנה נערך בשתיקה, אבל רק כאמצעי עזר להתבוננות. תענית דיבור רואה בשתיקה אמצעי רוחני או דתי בפני עצמו.
אהבתיאהבתי
הרב קוק כנראה לא היה מסכים להנחה שתענית דיבור היא אמצעי רוחני או דתי בפני עצמו, אחרת הוא לא היה כותב פסקה כזו:
"השתיקה נתבעת בעומק הנשמה, מכל אשר הגיגים עליונים, שבעצמם עומדים הם ממעל לחוג המבטא של האדם, הנם קבועים בתוכיותו. כשבעל המחשבה הדוממת עוסק בדממתו הנשגבה, עולמות רבים הולכים ונבנים, שירות נשגבות מתנשאות בשיא קדשן, וגבורה עליונה בעדן קודש מתרוממת על כל ספירותיו הרוחניות. השתיקה, המלאה חיים, מאצרת את הוד החכמה אל תוכה. העולם הרוחני והמעשי הולך ומתגלה בחידור עצום בכל פרטיהם, בכל קויהם היותר מדויקים, אל החכם העליון, שכרמי מטעיו הנם מסויגים בהסיג של שתיקה היפה לחכמים. זאת היא הדממה העליונה, המתעלה בהודה על הרוח, הרעש, ועל האש, קול דממה דקה, והנה ד' עובר."
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם הרב קוק בהרבה מאוד דברים עמוקים וחשובים, אבל יש דברים שאנחנו נחלקים לגביהם. עם זאת, אני תמיד שמח לבטל דעתי בפני דעתו.
אהבתיאהבתי
למעשה אתה פירשת חלק מהפסקה הזו בעצמך והוכחת שהרב קוק מרחיב את מושג השתיקה מעבר לסתם לא לדבר לשון הרע, גם אם אתה לא מודע לכך.
כי הרב קוק מדבר כאן על שני שבילים נפרדים, שביל שמתבטא ביכולת הדיבורית להגדיר, להמשיג, לקטלג בקטגוריות – בחכמה, לבין השתיקה שמגיעה אחרי ההתעלות שבה לכאורה כבר אין דיפרנציאציה והכל 'חסד'. לכן חשוב לו להדגיש שההתעלות ממשיכה עד להתמזגות של 'גבורה עליונה' ב'עדן קודש' ובעצם השתיקה כבר 'מאצרת את הוד החכמה אל תוכה' ודווקא אחרי ה'חזרה' מההתעלות של השתיקה ה'עולם מתגלה בחידור עצום בכל פרטיו'.
ואוסיף שני סנט משלי בפרשנות על הדברים:
במשנה של הרב, השביל של הדיבור יבטא גם דרגה של צדיקים מלאי זעם קדוש וקנאת אלוהים, כמו פנחס זה אליהו ' קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב", וזה המסר שרצה להעביר לו אלוהים בהתגלות אליו המתוארת במלכים א יט, שהוא צריך להמשיך הלאה אל המקום שבו הגבורה,הרוח והרעש מתהפכים לדממה, מה שמכנה הרב 'קדושת הדומיה' , שלה יש כבר הקשבה אחרת למציאות, כי שם במחשבה האלמת שוכנת ההתגלמות האמיתית של אלוהים. ואחרי המטאמורפוזה ותהליך ה'בישום' הזה אליהו יכול בעתיד 'לבשר שלום'.
אהבתיאהבתי
מי אתה שתחלוק על הרב קוק יא גמד מבולבל…
חולק על הרב קוק בהרבה דברים אלק,קודם שיעשו לך נקיון מח אם זה אפשרי בכלל
אהבתיאהבתי
תעזוב אותו. תומר הוא אמיתי עם עצמו והוא מגלה את האמת שבתוכו לאחרים. כאשר הוא חלק מהעדר כלפי חוץ יש לו כמובן הערצה וביטול כלפי הרב קוק וכלפי כל הקדושים בדיוק כמוך. רק שהוא מחפש אמת בתוך תוכו ושואל את עצמו – כמה אני באמת מזדהה עם דברי הרב קוק או מי אחר שיהיה.. הוא מחפש את האמת 'של עצמו'. שזה למעשה לא איזה חידוש. זה משהו שכל אחד צריך לעשות(ביחד עם אמונה לחכמים שהוא עדיין לא השיג בעצמו למה דבריהם נכונים..). תומר משתף בזה את האחרים ולכן אני נהנה ממנו – למרות היותי אדוק ובטל בתכלית לכל הקדושים.
אהבתיאהבתי