בגני ילדים דוסיים נהוג לשיר "מחר שבת, מחר שבת, שבת הקדושה", או משהו בסגנון, וזאת במקום "שבת מנוחה", על פי הנוסח החלוצי-ציוני. והנה, בפלייר שקיבלו תושבי תל-אביב מטעם חב"ד חוזרת השבת להיות יום המנוחה. בשפה הלקוחה חלקה משדה ה-wellness הפורח והמדברת על עונג, רוגע והתמלאות הנפש "במטען רוחני מופלא", וחלקה השני מהביקורת הנאו-מרקסיסטית על השוק החופשי ("המעבידים וכוחות השוק מוצאים תמיד את הדרך לגרום לנו להמשיך לצרוך" – מה שנכון נכון) מסבירים לנו מדוע כדאי גם לנו לשמור שבת – אם כי רק כהלכתה כמובן. עוד עדות לגמישות המופלאה של הרטוריקה הדתית, וליכולת המרשימה שלה לנכס טיעונים משדות שיח זרים, אפילו מנוגדים.
מינים 
על השבת כעונג רוחני מופלא כבר דיבר ישעיהו (השני): "וקראת לשבת עונג… אז תתענג על ה'".
לגבי תרבות הצריכה, לדעתי זה בהחלט קולע לחלק מהניסוחים של השבת המקראית (אמנם היא מכוונת כלפי העבדות ולא כלפי הצריכה, אבל העיקרון בעיניי דומה), ובכל אופן אברהם יהושע השל ניסח זאת כמעט כך.
לכן אני לא חושב שזו גמישות מופלאה.
מה שכן מעניין לטעמי הוא ה"קפיצה" מהטעמים האלה של השבת אל ההנחה שצריך לקיים את השבת כהלכתה. ומה שמעניין כאן הוא הפולמוס שהמודעה הזאת מנהלת עם סוגים אחרים של שבתות שהיא מכירה בקיומן. היא לא אומרת: "איזה יופי זה שבת, תשמרו שבת", אלא: "איזה יופי זה שבת, תשמרו שבת כהלכתה [ולא באופן אחר שקיים כיום ועשוי לכאורה להשיג את המטרות הנעלות בלי לקבל את עול ההלכה]."
אהבתיאהבתי
פשוט מביך
תורה
וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ.
נ"ך
וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג
תפילת עמידה של מנחה של שבת
אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ, מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּה, יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ.
זמירות של שבת
מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה[..]
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים
[..]
בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה וְלָנוּחַ בְּחִבַּת
כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה בּוֹ יָנוּחוּ בֵּן וּבַת
מה שבטוח החלוצים קראו לשבת יום מנוחה כי הם הכירו את היהדות שלהם, הפסוקים, התפילות הזמירות והמנהגים יותר טוב מתומר.
אהבתיאהבתי
הבעיה שהפלייאר הזה לא מתאים לאופן שבו אתה רוצה ונהנה לראות את הדתיים. אז זה עובד ככה: הדתיים מעצבנים>> סתירה: פלייאר שבו דתיים מדברים בצורה לא מעצבנת >> תשובה: סימן שהדתיים מתחפשים >> מסקנה: הדתיים מעצבנים ומתחפשים.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהכותב שרבט את השורות האלה תוך כדי שינה, כי מה, מה הוא כתב פה בעצם מישהו הבין? מה הוא רוצה? סתם מלים בלי תוכן. אולי פשוט היה לו כיף לכתוב ת'מילה "דוסים"…
בתקוה שהעורך יוסיף למלים שם קצת תוכן כדי שלא יהיה מביך כל כך.
אהבתיאהבתי