שם דומיין: יהוה

מישהו קנה את שם הדומיין co.il.יהוה. הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים, שלא תאשר שמות כמו shit.co.il (להבדיל, כמובן), אישרה את השם אחרי מאבק צמוד בין חבריה (המתנדבים לשרת את הציבור בה): יוכי ברנדס חשבה שהשימוש בשם הפרטי של האל אינו ראוי, ובעוד שמות אחרים של האל יכולים לשמש שמות דומיין, השם המפורש צריך לדעתה "להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר".

בעמדתה החזיק גם הנק הסובר, שסבר ששם שכזה "עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו", כלל שהבא בעבר לפסילת חברה ששמה היה אמור להיות "סרטי הכותל בע"מ". מולם התייצבו השופט לשעבר בועז אוקון, שכתב:

השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה). משעה שנקבע, כעניין שבעיקרון, שמטרות השימוש אינן רלבנטיות להחלטה, קשה לראות מדוע עצם השימוש כשם מתחם דווקא מעורר קושי. השם המפורש מופיע ממילא בחיפוש, ועל כן השימוש בו כשם מתחם אינו מגביר את הפגיעה במידה המצדיקה דחיית הבקשה.

וכן פרופ' מיכאל בירנהק, שקבע שמשום שהשם "אינו בא בגדר הקטגוריה של "מילים גסות"", ומכיוון ש"אין בנמצא חוק ישראלי שאוסר את השימוש בשם המפורש", אי אפשר לאסור על השימוש בו.

אגב, הנימוק שהשם המפורש אינו בקטגוריה של "מילים גסות" הוא מעניין, משום שלדעתי מדובר בסופו של דבר בכל זאת בשני פנים של אותה קטגוריה. הקטגוריה היא "מילים שאסור לומר בחברה", ואלו מתחלקות למילים "טובות" ומילים "רעות". כל המילים הללו מציינות ישויות שנמצאות, או אמורות להימצא, מחוץ לתרבות, מחוץ למעגל של הגלוי ולכן בתחום ה"אחר".

כאן ב-pdf ההחלטה של הועדה, כאן כתב עידו קינן על עמדתה של ברנדס לפני כחודש, וכאן כתב אלעד זלומונס על כל הסיפור לפני שבוע, וכאן אפי אהרונוב לפני כמה ימים על ההיבט המשפטי.

15 תגובות

  1. אוסיף את דעתי: דעתי היא שלא היה צריך לאשר את השימוש בשם. למרות שאולי זה כשר מבחינה חוקית, זה צורם מבחינה תרבותית. היה צריך להוציא את השם הזה מהכלל (הרי אם יש יוצא מהכלל, זה השם הזה). בכל זאת, צירוף האותיות הזה כבר יותר מאלפיים שנה נמצא במעמד מיוחד בתרבות העברית/יהודית.

    אהבתי

  2. כל העניין הזה של בחינת שמות מתחם הוא צביעות אחת גדולה ועניין טפל.
    זה בערך כמו שתהיה וועדה שתאשר את הצבע של הפאשקווילים של החרדים או את הצבע של המניפסטים שגוף חילוני זה או אחר מוציא. זה באמת מה שהופך את התוכן של העניין ליותר טוב ? האם השם המפוצץ "כוכב מישראל: מניפסט לציונות מתחדשת" מכשיר את השרץ רק בגלל שהוא לא פוגע במישהו ?
    מה שמשנה הוא לא שם המתחם אלא התוכן שלו, וההיתלות הזה בחיצוניות היא חלק מהתרחקות מהתוכן וממשמעות שכבר נמשכת הרבה שנים.
    טוב יעשו אם יזרקו לאלף עזאזלים את כל הוועדה הזו, ובמקום לדון בחיצוניות של אתרים (שמם, עיצובם וכו') ידונו לעומק בתוכנם. אבל זה כבר הרבה יותר קשה.

    אהבתי

  3. הנימוק של אוקון אותי שכנע לגמרי (לא שהיה צריך לעבוד קשה), וממילא רואים יותר ויותר שצווי איסור פרסום למיניהם לא רק שלא עובדים אלא משיגים את ההשפעה ההפוכה (מה שמכונה "אפקט סטרייסנד", http://goo.gl/QPkf).

    בהקשר הזה, אם השם המפורש מופיע בכל מקרה, אז איסור על שם הדומיין הספציפי הזה לא יעלה ולא יוריד להפצתו של השם המפורש בציבור המחובר לאינטרנט. מי שלא מעוניין לרשום את השם המפורש לא יגיע לדומיין בדיוק באותה הצורה שמי שלא מעוניין לרשום את השם המפורש לא ירשום אותו בגוגל ויעשה חיפוש. הצנזורה, אם כן, אינה עבור האינדיבידואל, אלא עבור הציבור. רוצה לומר, הוועדה לא מגנה על רגשותיי שלי, בכך שהיא מונעת ממני לרשום את השם המפורש, אלא מגנה על הציבור שלא יצטרך לחזות בשם המפורש.

    ובכן, באיזו סיטואציה הציבור ייאלץ לעשות זאת? (ובכן, כאן למשל, כאשר כותבים על האתר…) הרי לא מדובר בשלט של איזו חנות שנמצאת ברחוב ראשי שהציבור הולך לצידה, ויכול להיפגע ממנה, לא מדובר באדם העומד בפינת הרחוב וצועק נאצות – בקיצור, לא מדובר במרחב הציבורי. אף כי האינטרנט פתוחה לציבור, היא אינה כופה עצמה עליו. מי שלא ירשום את שם המפורש בעצמו, לא יגיע לאתר שכך בחר לרשום את עצמו. לכן אין לציבור אינטרס כאן המצדיק את הצנזורה הזו.

    אהבתי

    1. אני חושב שיש הבדל: כאן אני מדווח על משהו. המשהו הזה כבר קרה ללא בחירתי בו, אנשים דנו עליו, כתבו עליו במקומות אחרים, ואני רק "עושה את עבודתי" במסגרת הבלוג הזה. זה העיקר מבחינתי. בנוסף ובמידה פחותה, הבנתי שאין איסור הלכתי לכתוב את השם המפורש ברשת, כך שאין כאן פגיעה גדולה ברגשות וכו', שלא כן בבחירת דומיין, שהוא לקיחת בעלות מסויימת על השם. אולי.

      אהבתי

  4. לדעתי העניה-קלות, בגלל כל מה שנאמר, אין עילה לפסול את השימוש בשם המפורש כשם דומיין. לא זה מה שיעלה או יוריד, ולא חברי הוועדה הם אלו המוסמכים לכפות את הדיבר "לא תשא את שם אלוהיך לשוא". אני מבין את התנגדותם כמי שנועדה לשרת בדיוק את שהיא שירתה: ליצור שיח סביב הנושא, שיתרום להסרת העמימות מהמטרות שהדיבר הזה אמור להוביל אליהן. לחדד את האחרות שבשם האל, את היותו נבדל ולא נהגה, ולדעת הרמב"ם אף חסר פשר לכשעצמו. כל תרומה למחשבה מבורכת, גם אם היא נעשית באמצעות הכלי המבאס של הפופוליזם.

    אהבתי

  5. אולי למישהו יש מידע מי הוא הרוצה את השם המפורש? יכול להיות שזה ייתן אור על הפרשה

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s