יואב שורק על "ביטול החברה הדתית"

לפני שבוע פורסם מוסף מיוחד לפסח של מקור ראשון מאמר מעניין וחשוב לדעתי של יואב שורק (העורך של מוסף "שבת" בעיתון). שורק קורא לביטול הגבול המפריד, לפעמים מילולית מאוד, בין יהודים אורתודוקסים לאלו שאינם בארץ. הוא מציע לאורתודוקסיה לקבל את החילוניות כלגיטימית לכתחילה, ולתחם את שמירת המצוות הקפדנית ליחידים, דהיינו להפוך אותה ל"מידת חסידות" לכאורה, כאשר הסטנדרט הישראלי יהיה מקובל מבחינה "יהודית". הנה שתי פסקאות על כך:

לא נוותר על ערכי התורה ומצוותיה, אבל 'נוותר' על המודל המאוד מסוים של אורח חיים דתי שהצבנו כאידיאל. שוב לא יהיה זה אורח החיים ה'נכון', שכל היתר הוא בגדר 'סטיות' (נסבלות יותר או פחות) ממנו. תחת זאת יהיה מה שמוכר לנו כיום כאורח חיים דתי 'מלא' צורה מסוימת של התנהלות, המתאימה לאנשים מסוימים או לשלבים מסוימים בחיים, המאופיינים באינטנסיביות דתית גדולה – למשל לרבנים וכלי קודש, לבני ישיבה, לאנשים הנתונים בתהליך של 'התחזקות' – וכמובן גם לכל מי שסגנון החיים הזה מתאים לאופיו ולרצונותיו.

כך לגבי אורח החיים הדתי האידיאלי המוכר. לעומת זאת, רוב החברה – בדיוק כמו היום – תנהל אורח חיים של חולין. אין זה אורח חיים המנוער מתורה ומצוות – אדרבה, הוא מואר על ידן ומוגבל על ידן – אך זה אינו אורח חיים דתי. אין בו המתח של 'לצאת ידי חובה', אין בו האינטנסיביות היומיומית של ברכות ותפילות, אין בו העיסוק המתמיד במותר ובאסור, אין בו המאבק המתמיד בין המציאות ה'מערבית' ה'שקרית' לתודעה ה'יהודית' ה'אותנטית'. זוהי יהדות 'בגובה העיניים', שאינה 'עושה עניין' מזוטות ומבחינה בין רגעי הכרעה שבהם נבחנים ערכיו של אדם, ומחייבים מסירות נפש אפילו, ובין הפרקטיקה של חיי היומיום, שבהם נדרשים גמישות וחוש מידה יותר מאשר דבקות בקודקס פורמלי.

אני חושב שהלגיטימציה של החילוניות, על כל רבדיה (בחיי היומיום ובתפיסות העולם) היא חשובה מאוד, הן מבחינת האורתודוקסיה (כלומר, שהיא תתן לה לגיטימציה, ועל כן תוכל להפנים ביתר קלות כמה וכמה התפתחויות חיוביות שהביאה המודרנה), והן מבחינת היהודים החילונים (כלומר, שהם ירגישו עצמם לגיטימים, לא יפנו אל "הדתיים" כדי לקבל אישור על יהדותם, ועל כן ממילא יהיו "במשחק", כלומר יקחו אחריות על יהדותם), והיא אחד מהמפתחות לשגשוג החברה כאן, הן מבחינה פשוטה והן מבחינת התרבות היהודית (התמשכותה והשתכללותה), ולכן אני שמח מאוד על המאמר של שורק, גם אם לא אסכים עם כל רעיון שמובע בו. אני מקווה לכתוב בעתיד עוד על כך. בינתיים אני ממליץ לקרוא את המאמר.

34 תגובות

  1. תומר –

    אשרי-אשרתיך שקישרת לזה הטור.
    חשוב בעיני המימר הבא: "אמונה ביכולת התחדשות התורה שבעל פה על ידינו היא מפתח חיוני, שבלעדיו איננו יכולים לייחל בשום אופן לשיבת העם אל התורה והתורה אל העם".

    אני מסכים מאד!
    הצעתי בפייסבוק את עניין הכשרות הישׂראלית (גיבוש אמנה לפיה יוכלו הציבורים להשתתף זה בסעודתו של זה כישר בעיניהם).

    אבל יש עוד הרבה מקומות שאפשר לשאוף אליהם. כלכלה תורנית, למשל, בה אפשר לקבל הלוואה ללא ריבית וליהנות משמיטת חובות. כמו ישׂום של חוקי הגֵרוּת כרוחם המקראית, הסובלנית והמכילה. כמו הכבוד לאדמה ולארץ העולה מדיני שמיטת הקרקע (כולל מים, אויר, חי וצומח).

    והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם וגו' שם שם.

    אהבתי

  2. נניח שזה צעד נכון (ועדיין לא החלטתי אם הוא אכן כזה, למרות שהוא נורא מעיין), איך עושים דבר כזה? אי אפשר פשוט לצאת בהכרזה(נכון?).

    אהבתי

  3. כ"חילוני" (על פי ההגדרות הצרות מאוד של של השיח הדתי המקומי) הרעיון של שורק מעלה אצלי כמה וכמה התנגדויות.

    האבחנה של סורק בין אורח חיים חילוני "תקני" שיזכה להתקבל כלגיטימי מבחינה דתית, לעומת אורח חיים של דתיות אינטנסיבית השמור לרבנים ולתלמידי ישיבות – שומרת על מונופול יהודי על הקשר אל האל.

    החילונים מקבלים לפתע בלי הרבה הסבר פטור מקיום המצוות שנמסרו בתורת משה (מה קרה פתאום לפתע אחרי 3200 שנה שהתורה שינתה את דרישותיה יום אחד? זה פשוט לא רציני) ואילו הדתיים מקבלים עכשיו מעמד של רוחניי-על – כאשר הקטגוריות נותרו בדיוק אותן קטגוריות, קיום מצוות ושאר הדוגמות היהודיות המקומיות. קצת כמו ההקלות בבחינות הבגרות, שמעלות לכולם את הציונים.

    כאשר שורק מדבר על חברה דתית-על שתשמור מצוות לעומת חברה חילונית שתנהל "אורח חיים של חולין" – הוא שומר על המונופול הדתי על הקדושה ומניח שכל מה שלא מופיע במפרט שלו הוא אורח חיים של חולין, ובעיני זה לא מוצא חן בכלל.

    מצד שני ברור שכוונתו רצויה, וגם שהוא כותב ממקום הרבה יותר מורכב בנסיונו לפשר כאן בין כמה עולמות, וגם לא קראתי את המאמר כולו אלא רק את שצוטט כאן וכו',

    עידו

    אהבתי

    1. עידו,
      למה כפייה? הוא לא מדבר על שום דבר כזה. הוא אומר להפך, שאם יתנו לגיטימציה לדרכים שונות להיות יהודי, חילונים יבחרו מרצונם להעמיק את המעורבות שלהם במסורת. שנית, הוא גם לא אומר (אם הבנתי נכון) שיהיה מונופול על הרוחניות של ה"רציניים". תהיינה הרבה דרכים להיות רוחני, אבל המסורת היהודית תציג דבקות יתר במצוות כאחת מהן. אני לא רואה עם זה בעיה (להפך). אבל קרא את המאמר, הוא טוב…

      אהבתי

  4. הוא ראוי להערכה על האומץ והרצון הכנה ליצור חברה שלמה רוחנית. אבל בעצם, כאשר הוא מנסה לשים עצמו ב"אמצע", הוא ממחיש רק כמה גדול (וגדל) הפער בין שתי הקבוצות הללו.

    הקווים המשותפים שהוא מסמן, כשרות, שבת, טהרת המשפחה אינם כאלה באמת, ולמעשה יתפשו ככפיה חמורה ע"י רוב הציבור החילוני, שגם הוא הלך והקצין בדעותיו עם השנים. שלא לדבר שעל הציבור הדתי (ובוודאי החרדי) הוא מהווה איום ישיר.

    התפישה שלו ראדיקלית כל כך, ומנותקת כל כך מהלך הרוח הנוכחי, שהיא יכולה להתאים רק לקבוצה קטנה מאוד, כמעט כת, שאולי, אם תשרוד כמה (עשרות) שנים של נידוי ובידוד, תוכל לחזות בהתגשמות רעיונותיה. בכלל, מהרעיונות שהוא מעלה, נראה שהשלב הבא מבחינתו הוא להפוך את שולחנות מחליפי הכספים בבית המקדש.

    אהבתי

  5. שלום תומר ועידו,
    עידו, נראה לי שאתה לא כל כך בכיוון שלו: הוא בכלל לא מדבר על חילוניים, אלא על אנשים שמאמינים בתורה. לטענתו האופן בו עוצבה ההלכה הוא כפייתי מדי עבור אנשים רבים, להם מתאימה הלכה רכה יותר ופחות דורשת מבחינת היום יום הדתי. מתאים להם למשל להתפלל רק פעם ביום ולא שלוש פעמים ביום. אנשים אלו כיום מרגישים מודרים ולא שווים לאנשים שמקפידים על ההלכה. דבר שגורם לאי מעורבותם בשיח הההלכתי. הוא קורא לחידוש מלא של התורה שבעל פה, המאפשרת ברמה העקרונית לכל דור ודור לפרש את התורה מחדש ולבטל תקנות של בית דין קודם, שוב בתנאים מסויימים. הוא קורא לעיצוב מחודש של התורה וההלכה.ויש לכך המון השלכות: ביחס למעמד האישה, גיור, נצרות, צניעות, תפילה וברכות ועוד ועוד. כל זה פחות קשור באופן ישיר לחילוניים וליחס אליהם.
    תומר, אם אתה רוצה בעצכ"ח התחיל קצת דיון בנושא, על המאמר, שגם יואב התערב בו לרגע ואקווה שגם בהמשך. סיכמתי שם קצת, עם הערות. באשכול בתר זרמי, כמעט ראשון שם.
    שיהיה קיץ טוב שמח ופורה. תודה.

    אהבתי

  6. רק עוד רגע, הדיון בעמודים שלוש ארבע. אם אתה מתכוון לכתוב על זה פוסט, אולי מה ששם יוכל לעזור.

    אהבתי

  7. שלום תומר,
    שם האשכול הוא יישום מעשי לניסיון בתר זרמי, הדיון מתחיל בעמוד שלוש, ובעיקר בעמוד ארבע, שם גם ביקר יואב לרגע ואמר די בפירוש הוא לא מתייחס כל כך לחילוניים במוצהר.

    אהבתי

  8. אני אישית מאוד התחברתי לרעיון של יואב, ובעיניי הוא הסיכוי האמיתי ליציאה מן ה"בְּרוֹך" שהציבור הדתי נקלע אליו, ובמידה לא מבוטלת גם הציבור החילוני בעל כורחו (כניסוחו הקולע של עידו לעיל: "חילוני" על פי ההגדרות הצרות מאוד של השיח הדתי המקומי)
    נכון שהמהפכה שיואב מציע נוגעת לכאורה "רק" לציבור הדתי (ואל ייקל בעינינו ציבור זה, כי למרות השפעתו הפוליטית הזניחה, יש לו השפעה ציבורית לא קטנה, והראיה שכל פיפס שפולט רב זה או אחר הופך לשיחת היום + אלפי בני הנוער שפזורים ברחבי הארץ בבני עקיבא ובשירות הלאומי ובצבא ומהווים "שגרירים בעל כורחם" וכו')
    אבל גם החילוני המצוי, שלכאורה לא מעניין אותו כ"כ איזה נוסח יאמרו בתפילה שהוא ממילא לא אומר, גם הוא ייזכר ביואב ורעיונותיו כאשר יבוא להינשא ברבנות, או לעשות שבת אצל הבן שלו שהתחזק (רח"ל…), או כשייכנס לבית כנסת ביום כיפור וכו'.
    ועוד ראייה, שבבלוג זה גופו נושאי הדת והמדינה זוכים לתגובות נרגשות גם מחילונים גמורים (לעומת נניח פוסטים על גורו הודי משונה זה או אחר:) – וודאי שרעיונות כשל יואב רלוונטיים כרגע רק לעילית מסויימת ולא להמון העם, אבל עוד חזון למועד, ועם הנצח לא מפחד וכו'…

    ואגב, הנה הקישור לעצכ"ח שאייל התכוון אליו:
    http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=4&topic_id=639207&forum_id=1364

    אהבתי

  9. שמח על הדיון בדבריי.
    אני חושב שתועיל כאן איזו הבחנה בין 'חילוני', מונח שרלוונטי לחלק קטן – גם אם חשוב ומודע – של החברה הישראלית, ובין ה'לא דתיים', שהם כל היהודים ה'נורמלים' (…), כלומר כאלה שמרגישים יהודים ולא סתם אזרחי העולם, מקבלים עליהם בעקרון מחויבות יהודית מסויימת, אבל לא הפכו את הדתיות למקצוע שלהם ולמרכז חייהם.
    אני מבקש להשיב למיינסטרים של עם ישראל (הן במובן ההיסטורי עמוק של המונח, והן במובן הישראלי-עכשווי של המונח) את הסמכות והאחריות על התורה, זו שניתנה לו על מנת שיפתח אותה. אני חושב שהטרגדיה של עם ישראל היא שהמסורת שלו קיבלה צורה מאד דתית ומסויימת, בעוד שבעצם רוב הערכים שעומדים בבסיס מהפכת הנאורות והחילון מקורם באותה מסורת עצמה…
    את כל הדיונים שנעשים כיום בין 'דתיים' (בעלי מונופול על המסורת) ובין כל השאר ניתן לעשות בתוך בית המדרש – בתנאי כמובן שיתקבלו שורה של הנחות יסוד שמאפשרות דיון משותף ומשמעותי. אכן, במודל שלי הצעדים שה'חילוניים' יצטרכו לצעוד רבים יותר, אבל הם לא חייבים לצעוד אותם. כמו שהחרדים לא חייבים להשתתף בחגיגה. העיקר הוא בכינונו מחדש של הזרם המרכזי (ה'פרושים' של ימינו, אם תרצו), שיוכל ליצור את היהדות הישראלית שכל כך חסרה לנו.
    השאר יתייחסו אל היהדות הישראלית הזו ויתווכחו איתה.

    אהבתי

    1. תודה יואב.
      אבהיר גם אני שבדברי למעלה התכוונתי לחיולניות במובן של תפיסת עולם שקודמה על ידי מהפכת החילון (הומניזם, דמוקרטיה, פמיניזם וכו'), כלומר לערכים, ולא לאי אילו אנשים חילונים שערכים כאלה (או אחרים) לא ממש מעניינים אותם. כוונתי היתה שטוב יהיה אילו הממסד האורתודוקסי יכיר בכך שאלו כיוונים חיוביים של התרבות האנושית, ויאמץ אותם עד כדי גזירת הלכות, או מסגרת הלכתית, מהם. אני שמח שיואב אומר שרוב הערכים האלה ממילא מקורם במסורת היהודית, ועלל כן נראה שלא אמורה להיות בעיה, אבל גם אם יתגלו בעיות, הרי שאותה הכרה בלגיטימיות של אותם ערכים אמורה להראות את הדרך הלאה.

      אהבתי

  10. יואב שלום,
    אני מנצל במה זו (במחילה, תומר) כדי לפנות אליך ולשאול אותך עד כמה אתה חושב שדבריך יפלו על אזניים קשובות בציבור שאיננו דתי כפי שמוגדר היום? האם אתה (וגם אני, שמאוד מסכים איתך) לא חי קצת בסרט שהמהפכה הזאת מעניינת בכלל מישהו? אני אומר את זה ממקום של כאב כי לדעתי הרוב הגדול – שלא מודע לקיומם של מוסף שבת של מקור ראשון ו/או לבלוג זה – לא מעניין אותם כל ההתפלספות הזאת. המסורתיים ו"ימינה" נוח להם עם המציאות הקיימת (כמובן שאני מדבר על הרוב) ומי שלא קשור לזהות היהודית שלו בכל מקרה זה לא מעניין אותו. אז עם מה נשארנו? עם דתיים ולא-דתיים שבאמת קשה להם המציאות הזו ורוצים לשנות אותה באמת ולא סתם לבטל כל "כפייה דתית" שיש במדינה. כמה כאלה יש? מאה איש? אלף? אלפיים? הבעבור אלו נצא למהפכה? אולי אני פסימי, אבל לא נראה לי שרוב העם שלנו רוצה משהו מהיהדות שלו מעבר למה שיש.

    אהבתי

    1. זה לא מאיר שום דבר. הדיון שם דמגוגי וקטנוני בטעם של דג מלוח בסעודה שלישית בשטיבל.
      אם כבר, מה שמאיר כאן זו בקשתך מאנשים שלא "קבועים בפורום" (דתיים) להתערב בדיון שם (אתר "כיפה").
      וזה מאיר יפה את הדחיפות בהצעתו של שורק.

      אהבתי

      1. אני מצטער להגיב לדבריך, אבל אני לא אוהב תגובות של "לא ראוי לתגובה"

        אתה מכניס לי דברים לפה. לא אמרתי שרק דתיים יכולים להגיב, וזה גם לא נכון עובדתית

        הדיון דמגוגי מפני שההצעה של יואב דמגוגית במידה מסוימת, והתגובה שלך דמגוגית במידה רבה

        היה יכול להיות מרתק בעיני אם יואב עצמו היה מגיב שם, אבל לא צריך להטריח אותו על פני כל הרשת

        אני אוהב דג מלוח בסעודה שלישית בשטיבל

        אהבתי

  11. חלק מהתגובות (כגון אלו שהפנה אליהן אחיהוד ב"כיפה" וכן בעצכ"ח) נובעות לדעתי מהיכרות מרפרפת עם הרעיונות שהעלה יואב.
    אחרי שקראתי ביסודיות חלק נכבד ממאמריו, אין לי ספק שיש לו שיטה מסודרת וברורה, שלפעמים "טובעת" במלל רב וניסוחים חדים ומבריקים, אך כאלו שמסיטים את הדיון לשוליים של דוגמאות ספציפיות וכו'.
    טענות כמו "זה לא מציאותי" "מה הוא רוצה מחיינו" וכדומה מתאימות אולי לפעולה מנומנמת של בני-עקיבא, אבל ברעיונות בסדר גודל כזה אמור להיות ברור שמדובר בתהליך של עשרות שנים, וכמובן שתוצאותיו אינן ניתנות לניבוי – אך תפקידו של ה"חוזה" הוא להציב את חזונו-הוא ולא לשחק לידי הדטרמיניזם של מה באמת יקרה (או שלא) – אחרת לא היו בכלל מהפכות בעולם.

    אגב, עדכנתי את הפיסקה של השקפתו בוויקיפדיה כך שתכיל מידע רלוונטי, וכל הרוצה לחלוק יבוא ויחלוק, אבל תוך התייחסות מבוססת לעמדות שלו:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A7#.D7.A2.D7.99.D7.A7.D7.A8.D7.99_.D7.94.D7.92.D7.95.D7.AA.D7.95

    ועוד אגב – רק עכשיו שמתי לב, אבל הנושא כבר מצדיק פוסט ב"לולאת האל" עצמה ולא רק ב"מינים" (אליו מגיעים בד"כ במקרה…)

    אהבתי

  12. נועם,
    אינני רוצה להיכנס לויכוח על כמות האנשים שמחכים לבשורה כזו. אולי את הפסימי מדי, אבל עדיין כמובן מדובר במיעוט קטן.
    אבל דרכו של עולם הוא שהחלקים הפעילים והתוססים בחברה הם תמיד קטנים, ובסופו של דבר הרבה פעמים הם מחוללים טרנדים רחבים ומהפכות תרבותיות. במיוחד כאשר החלקים הפעילים הללו מספיק חכמים וענווים כדי לחבר את המהלך שהם מבקשים לקדם אל דברים שנמצאים גם כך בתודעה העממית הרחבה יותר.
    ובזה מדובר, לדעתי, במקרה שלנו. יש חברה מסורתית גדולה, יש אנשים רבים המאמינים בערכים חילוניים אבל גם בעלי זהות יהודית מוצקה שמעוניינים ביותר ממה שיש היום, ובעיקר יש חברה דתית לאומית מלאה תסיסה רוחנית ואנשים שאכפת להם. כל אלה הם 'לקוחות' פוטנציאליים, ובקונסטלציה לא מופרכת בכלל יכול להיות שנגלה בעוד כמה דורות שצמח כאן 'מיינסטרים' של יהדות ישראלית, ששכח את ההגדרות הישנות של 'דתיים' ו'חילוניים', שבו הזהות לא מחולקת ל'ישראלית' ו'יהודית'.
    לדעתי זה יקרה גם בלי שאכתוב כלום, אני רק מנסה לתת לתהליך הטבעי הזה כלים מושגיים ויכולת להתפתח בצורה יותר חלקה באמצעות הנחת תשתית רעיונית והלכתית וכן הלאה.

    אהבתי

  13. וכמובן – תומר, אני מסכים לדבריך על ערכים חילוניים. אני חושב שהנאמנים לתורה חייבים ללמוד להכיל את הערכים האלה הרבה יותר מכפי שזה נעשה כיום. הכלה אין פירושה בליעה – ייתכן מאד שבנקודות כאלה ואחרות תהיה מחלוקת עזה, ויידחו חלק מהערכים החילוניים, בודאי אלה שמוליכים לניהיליזם; אבל בסופו של דבר אסור לשכוח שיסוד היהדות היא הכפירה בעבודה זרה, כלומר בהכפפתו של האדם לכוחות מוגבלים כלשהם, ומבחינה זו היהדות היא המהפכה החילונית ההומניסטית הראשונה ואכמ"ל.
    ולאברם העברי – אזיה כיף שיש קוראים כמוך. אני חושב שאת המעריך נכון את החומר שבו אנו עוסקים ואת התפקיד שאני מנסה לקחת בו.

    אהבתי

  14. יואב

    קודם כל, ולמרות מה שכתבתי לעיל, אני מסכים עם הבעיות שהצגת כמו שהן, ושמח מאד על הדיון כשלעצמו

    אני רק לא מסכים עם הפתרונות המוצעים. אבל בבקשה תמשיך להשמיע אותם, ושהדיון ינסר בחללו של עולם

    אהבתי

  15. יואב,
    הטעות שלך , שהיא משותפת לך ולעולם הדתי-לאומי שמנסה להחזיר את כולם בתשובה , היא הבנת סולם הערכים.
    ה"זהות היהודית המוצקה" שאתה מדבר עליה, היא פיקציה , ווישפול ת'ינקינג (ולראיה רב רובם של הישראלים החילונים שמהגרים לחו"ל מאבדים כל "זהות יהודית\ישראלית" תוך דור אחד במקרה הטוב).
    מאיפה הטעות? מכך שהשפה אותה שפה , אבל הדברים אינם אחדים.
    אין בין ליל הסדר הדתי והחילוני אלא שיתוף השם בלבד.הטקסט אותו טקסט, המנהגים אותם מנהגים אבל המשמעותיות היא בלבל אחר לגמרי.
    ה"חשוב" החילוני וה"חשוב" הדתי כל כך שונים.בעוד שכל מה שהדתי מקיים בטקס הינו כ"מעשה רצוי מצד עצמו" (כוזרי שם שם), החילוני עורך סדר וסבבה לו וזהו.
    המרחב שאתה מצפה להווצרות שלו לא באמת קיים ולעולם לא יתקיים. כל אדם מערבי מודרני יעדיף את היומיום החילוני שלו האח הגדול והסופר קלאסיקו על המסורתיות לייט שאתה מצפה ממנו לאמץ.
    קח לדוגמא את מצוות סוכה.מצווה סבבאית לגמרי, לא מערבת שום מעשה אנטי ליברלי, טומנת בחובה מלא וורטים שכל חילוני יכול להתחבר אליהם.
    נו וכמה חילונים בונים סוכה? 10% ? 20%?
    למה? כי זה דורש טרחה ומאמץ והחילוני הממוצע יעדיף להשקיע אותו בחופשה לחוץ לארץ.
    סוף דבר הים ישאר אותו ים והחילונים אותם החילונים.

    אהבתי

    1. נראה לי שכ"דתי-סוציולוגי-ככה-נולדתי-שביזות" אתה קצת משליך ממשאלות הלב האישיות-סבבאיות שלך על הכלל… ולהלן הערותיי:

      1) אם אתה רואה כאן נסיון להחזרה בתשובה, כנראה שלא קראת את הדברים שאליהם אתה מגיב, ואם קראת לא שניתָ וכו'…
      2) בתוך הציבור החילוני, יש כמובן לא מעט שהם לא כאלו – למשל כותב הבלוג שעל חשבונו אנחנו מנהלים את ההתכתבות כאן 🙂
      3) הכי חשוב – הרוב כמובן לא קובע בנושאים כאלו. מי שקובע מה "נכון" ומה לא הוא שכבת עילית צרה, שלפיה מחליט מר ישראלי שהוא בעד תהליך השלום, ש"רוחניקים" הם קוקואים, שהתנ"ך הוא אוסף סיפורי סבתא וכן הלאה (סתם זרקתי דוגמאות כמובן).
      מיהי אותה אליטה? אהרון ברק, ארץ נהדרת, עורכים אלמוניים ב- YNET ועוד…

      צא ולמד מה אירע בראשית הציונות: רוב עמך-ישראל התעניינו בגורל עם ישראל כקליפת השום דאשתקד – עוד יותר פחות ממר ישראלי, שלפחות משרת בצבא ומדי פעם נאלץ להרהר בעתיד ילדיו במדינה.
      והנה קומץ שולי של הוזים וחוזים הצליח ליצור כמעט יש מאין את "המהפכה המצליחה היחידה של המאה ה-20" (ציטוט מאת י. שורק…).

      וצא שוב ולמד מה אירע בשיבת ציון הראשונה – שוב קומץ נביאים ורבנים הצליח להפוך עם שאך לפני 70 שנה עבד עבודה זרה בסבבה (כלשונך הזהב..) לאוסף של "יהודים" מאמינים בני מאמינים (וסליחה על ההפשטה).

      לכן הדיונים כרגע מכוונים לאנשים שיש להם בחייהם יותר מאשר משחקי פלייאוף ולהבדיל (מר)דף יומי כזה או אחר (נות'ינג פרסונל…) ובוא ניפגש עוד 30-40 שנה באשראם של תומר שיוקם על חורבות כפר חב"ד…

      אהבתי

      1. אין לי אלא לצטט את דברי כמוהרנ"ש באחד ממאמריו החשובים "מוסיף על הראשונות" (מאמר המשך ל"מכתב לרדיקל"):

        "
        אחים יקרים. אני לא מתיימר להיות "מבין" דגול בחברה הישראלית, אני בסך הכל בנאדם שמגיע לעבודה בבוקר, עושה מה שעושה, נכנס לאוטו ונוסע הביתה. אולי יש לכם חושים חדים ואתם קולטים משהו
        שאני לא רואה, אבל תרשו לי לחלוק עמכם את נקודת המבט שלי: לי אין ספק שעם ישראל הוא מפלגות קדימה והעבודה, ארץ נהדרת, מאזדה 6 וידיעות אחרונות. אין כזה דבר "התקשורת", רבותי. התקשורת
        זה מי שקונה אותה. אם אדון מוזס היה חושב שכתבות צבע מחמיאות על גידול העגבניות באיתמר יעזרו לו למכור יותר עתונים ולהשיג יותר פרסומות, זה מה שהיה שם. אם ערוץ 2 היה מקבל אחוזי צפית שיא
        בזמן שידור השיעור של הרב דב ליאור – זה מה שהייתם רואים בתשע בערב בטלוויזיה. איני מאמין בשום קונספירציה שמעוותת את רצון העם: עם ישראל ואהוד אולמרט מתאימים זה לזה כמו גוש רפש
        לחיפושית זבל, הוא העונש שלהם והם העונש שלו. לכן, בתפיסת המציאות שלי אין מקום להצעותיו של מוטי קרפל: אם בסופו של יום מדובר על דמוקרטיה, אזי הדינמיקה של ההליכה עם רצון הבוחר תביא
        אותנו בדיוק לאותה נקודה שבה אנו היום. הוא הדין והוא הטעם לגבי הצעותיו של יצחק קליין ליצור מצב בו "רוח החוקים והמדיניות" תגזר ממעמדה המועד של "מורשת ישראל". אני לא חושב שאפשר להגיע למטרה הזו תו" שמירה על העקרון הפשוט של הכרעה ברוב קולות, מפני שזה אינו רצונו של רוב הציבור .
        זהו, בעצם. אולי אני לא דוגם את החברה הישראלית נכון. אולי ברחובות פתח תקווה, רמלה וגדרה מסתובבים אלפי אנשים שרק מחכים למסר הנפלא שלנו שבושש להגיע אליהם בגלל הרשעים ברדיו ובטלוויזיה. כל מה שאני יכול לומר הוא אינני מאמין בסיפור הזה, ונדמה לי – שוב אולי אני טועה – שהרבה אנשים חושבים כמוני

        "

        בנוסח המלא כאן:
        http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/327.pdf

        אהבתי

        1. ככל שאני מעריך את כתיבתו של פרופ' שנרב, וככל שאני אף מסכים איתו בנוגע לציפיות המוגזמות, לשון המעטה, שיש לאדוקים שבתלמידי הראי"ה קוק מהמציאות, אני לא חושב שהדברים האלה נכונים לגבי הצעותיו של מר שורק. הרי זה האחרון לא דורש ש"החילונים" יגלו פתאום את נקודת הג'י (לשון ג'וויש כמובן) של נפשם ויתעוררו לגלות ששמירת 7 נקיים היא משאת נפשם מימים ימימה, אלא שאנשים שהמסורת ממילא חשובה להם, והם אכן רבים מאוד, ואף הרוב, ידגישו את נוכחותה עוד יותר בחייהם, ירגישו יותר אחריות כלפיה, וישאפו גם לשכללה ולהמשיכה בצורות טובות ומיטיבות – כל זאת משום שהם ירגישו *לגיטימציה* לכך, וזאת משום שהם לא יהיו רק שחקני הספסל במשחק מהלך האידאות של הקוקניקים (ובטח שלא שואבי המים וחוטבי העצים של החדדים), אלא יהודים שלמים ומוערכים בפני עצמם.

          וכן, אני חושב שיש כאלה. וכן, גם אני נמנה עמם (אני לא בדיוק מסורתי – אצלי זה מכיוון אחר). אני חושב שישנן הרבה סיבות טובות לקיים סוג של הלכה בימינו, בלי קשר לתקפותו הארכיאולוגית של מעמד הר סיני. ואני חושב שסיבות אלה הופכות ברורות יותר ויותר. לכן אני מסכים עם יואב שהתהליכים האלה כבר בתנועה, אם כי אני פחות אופטימי ממנו לגבי בלתי נמנעותם (האם יש כאן אצלך איזה רשימו קוקניקי יואב?). אבל בעזרת ה', כמו שאומרים, ובעזרת מאמרים כאלה של יואב גם.

          אהבתי

          1. תומר , קטנתי מלהתווכח אתך.
            אבל "… שאנשים שהמסורת ממילא חשובה להם, והם אכן רבים מאוד, ואף הרוב, ידגישו את נוכחותה עוד יותר בחייהם, ירגישו יותר אחריות כלפיה, וישאפו גם לשכללה ולהמשיכה בצורות טובות ומיטיבות "…
            נו טוף. אשרי המאמין.

            אהבתי

        2. אוהו, נתלית באילן גבוה! (תיזהר לא להיחנק…)
          אז קודם כל דע שאותו נדב שנרב עצמו כותב במקום אחר: "אבל אני לא אצטער כלל וכלל אם שורק, שכוונותיו ודאי לטובה, יצליח לבנות איזו אלטרנטיבה רוחנית מעניינת"…

          לעצם העניין, אני מניח שאתה מתייחס למשפטון הקטון ששירבבתי לגבי "מיהי האליטה" –
          אז כמי שקורא בדביקות את כתביו השנונים, אני מסכים לחלוטין עם נדב (למעט תיקון קל – מאזדה 3 ולא 6…), כי הוא יוצא נגד אלו – כמו הרב קלנר למשל – שרואים כאן קונספירציה זדונית / פסיכוזה המונית וכדומה, או באלו שחולמים שאם רק נלמד יותר "לאמונת עיתנו" כולם ישתכנעו וכו'.

          אני לא חושב כך, אלא פשוט מצביע על עובדה – יש מיעוט שיכול לקבוע לאנשים מה לחשוב, וממילא מה לעשות, זה הכל. למה הוא עושה את זה? כי הוא עצמו מושפע אולי מפילוסופים פוסט-מודרניים, אולי מעמוס עוז, אולי מריצ'ארד דוקינס – לא יודע, אבל עובדתית הכותרת של YNET היום היא האקסיומה של מר ישראלי מחר, זה הכל.

          ולכל זה אין כמובן קשר למה שיואב מציע, ושוב – אני מציע שתקרא יותר בעיון את דבריו (שכאמור טרחתי לתמצתם בוויקיפדיה, אבל "אכתוב לו רובי תורתי – כמו זר נחשבו"…)

          אהבתי

  16. הכתבה נורא מעניינת! לפי דעתי הרבה נציגי האוכלוסייה המקומית ישמחו ויאהבו את ההצעה.. אני באופן אישי מסכימה גם עם חילוניים ועם זאת גם עם דתיים בתפיסות שונות.. ארי מתחילת הקיום המדינה הייתה דתית אז קשה נורא להפוך את כל ההתנהלות לכיוון אחר.. מצד שני, שחקנים בזירה בינלאומית ינשמו אוויר..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s