הרצאות מעניינות לשמיעה או הורדה

אוניברסיטת בן גוריון ערכה ביוני האחרון כנס בינלאומי על "מחשבת ישראל ואמונת ישראל", וההרצאות שנישאו בו ניתנות להורדה כאן.

מביניהן שמעתי כבר את הרצאותיהם של משה הלברטל (על סוגים של אמונה ודיסוננס קוגניטיבי, ועל הצורך לא להתפשר על האמת האינטלקטואלית שלנו למען האמונה – הרצאה מעולה כמובן); אסתי אייזנמן ('מגבלות השכל' בימי הביניים); עינת רמון (ביקורת המקרא וסמכות התורה בכתביהם של מרדכי קפלן, מקס קדושין, אברהם יהושע השל ויוחנן מופס); יהוידע אמיר (רנ"ק – מעניין מאוד); אשר כהן (על כך שלא צריך לחשוש ל'קדושת הממלכתיות' בקרב הציונות הדתית – מעניין כמובן) ובעז הוס (על 'התיאולוגיות של חקר המיסטיקה היהודית', כלומר ההנחות התיאולוגיות למעשה של המחקר האקדמי לכאורה. הוא מעלה לדעתי כמה נקודות חשובות – למי שלא מכיר את גישתו, חובה).

9 תגובות

  1. תודה רבה, תומר!
    אשריך שאתה מסתדר עם שמיעת הרצאות. אני מעדיף מאמר כתוב, אך במקרה זה נראה שאשקיע בשמיעה.
    משה הלברטל מדבר על נושא קרוב לזה שהוא כתב עליו ב"על האמונה" שהוא אחד מעורכיו. מעניין יהיה להשוות. כל אלו שהבאת (למעט סוגיית הציונות הדתית) מרתקות. על יהוידע עמיר אני רואה כעת שקרוכמל כה יסודי בהגותו: ב"קול דממה דקה" הוא מוזכר כהוגה המשפיע עליו, אך לא מובאים שם בשמו יותר מדי דברים.
    בכל מקרה יהיה מעניין לשמוע, ותודה על ההפניות!

    אהבתי

    1. בבקשה. ורק אומר מבחינת שמיעת הרצאות: השיטה שלי היא לצרוב אותן על דיסקים ולשמוע תוך כדי נהיגה. ככה לפחות מוצאים זמן לזה.

      אהבתי

        1. גיבור,
          להוס יש גישה קיצונית מאוד בקשר למיסטיקה: הוא אומר שאין דבר כזה. כלומר לא שאין אלוהים ומגע איתו, אלא שאין תחום אחד שאליו שייכים לכאורה מיסטיקנים נוצרים, מקובלים, יוגים ושמאנים. כל אחד מהם עושה משהו שונה לגמרי, ורק הנחה בדבר קיומו של אלוהים אחד, שאין לה מקום במחקר אקדמי (בין אם הוא יתברך קיים או לא), מאפשרת לחוקרים אקדמאים להניח שכל החברה האלה מדברים על אותו עניין. על זה הוא מדבר.

          אני, אגב, לא מסכים איתו. אני חושב שאפשר לעסוק במיסטיקה בלי להניח קיומו של אלוהים, אלא על ידי הנחה שיש תחום נפשי שבו נדמה לאותם אנשים שהם נוגעים במשהו נשגב. כך שבמקום להגדיר מיסטיקה כשאיפה ופעולה למגע ישיר עם האלוהות (או "המוחלט" לגווניו), אפשר להגדיר מיסטיקה כשאיפה ופעולה למה שנדמה לנו כמגע ישיר עם האלוהות. ונפתרה הבעיה.

          אבל להוס יש טיעון רחב יותר, שבו הוא ממשיך ומקצין קו מסויים במחקר המיסטיקה, שאומר שאין "מיסטיקה" גם בגלל שבני דתות שונות מדברים על דברים שונים לגמרי. שאין דומה איחוד עם האל לדיבור עם עצים, לחזיון של מריה הקדושה, להרגשת גלים של אהבה. אלה תופעות שונות שבאות ממסורות שונות ואסור להכניס אותם לאותה קטגוריה. זה טיעון טוב וחשוב, אם כי לו יש מגבלות כמובן.

          אהבתי

כתיבת תגובה