הרב אמסלם נגד תרבות הכולל

רק הזכרנו כאן את אומץ לבו של הרב אמסלם, והנה מתפרסמת פצצה שהוא השליך למרכז בית המדרש הליטאי. בקונטרס חדש שהופץ הוא קובע בפירוש:

לימוד תורה בארצות המזרח מעולם לא התפתח לכדי מסגרת ממוסדת, אלא בצורה פרטית בין הלומד והתומך בו במתכונת יששכר וזבולון. הסיבה?! האוירה לא עודדה לכך, דרכם של הרבנים ושאר תלמידי החכמים היתה לשלב תורה ופרנסה יחד.

כשהנציגים החרדים מדברים גבוהה גבוהה, על חשיבות "הכוללים" לעם ישראל ולתורת ישראל, כדאי מאוד לדעת, כי בארצות צפו"א ובכל מחוזות הספרדים, המושג והמסגרת הנקראת בזמנינו "כולל אברכים" לא היתה קיימת מעולם!

גם במרבית ארצות אשכנז המסגרת והמערכת הזו כמעט לא היתה קיימת, והינה חדשה יחסית.

כלומר הוא אומר את מה שברור לכל בר דעת, והוא שתרבות החיים על חשבון הציבור, כמו התרבות החרדית כולה, היא המצאה מודרנית ואשכנזית. עם הסכמה של הרב מאזוז, הרב אמסלם ממצב עצמו כאלטרנטיבה האמיצה – ויותר חשוב, האותנטית – יותר משאר ש"ס, שמצטיירים כמלחכי הפנכה של הליטאים. ושימו לב למילים אלה (הציטוטים אינם מהקונטרס אלא ממאמר שלו, בלינק לעיל):

למרבה הצער, הקולות השפויים, קולם לא נשמע, הם בדרך כלל מושתקים ובעיקר הם מ-פ-ח-ד-י-ם, החלק הכוחני הגדול מומחה בלעשות דה-לגטימציה לכל מי שמערער מוסכמות חברתיות, או הלכתיות מקובלות, שלא קבלו גושפנקא של מובילי הטון והעסקנים, והכל תחת מעטפת הגנה של "דעת תורה".

כמה נכון. וכמה חבל שאין יותר רבנים אמיצים כמוהו. ועוד:

הדרך הקנאית לא היתה מעולם דרך חכמי הספרדים ואינה דרכינו, צריך לומר זאת בגאון ובלי בושה. הדרך השפויה והמתונה בכוחה לקרב לבבות, בכל העדות והמגזרים ספרדים כאשכנזים, חרדים ושאינם חרדים, דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלנים. הקיטוב בחברה רק מגביר שנאת חנם.

דרוש שינוי וחשיבה אחרת, דוקא הגישה הספרדית בעלת כוח ההכלה, מסוגלת לתת מענה וסיכוי לדו קיום בחברה ודוקר על רקע של קיטוב הולך וגובר, מתברר יותר ויותר הצורך לנוכחותם של קולות מתונים, ברוח "שביל הזהב" הידוע של הרמב"ם.

איזה יופי. באמת כל הכבוד.

11 תגובות

  1. במאמרו של הרב אמסלם דברי אמת נכוחים הראויים לשינון ולמידה. שתי הערות:

    1. הרב אמסלם איננו נגד תרבות הכוללים, אלא בעד כך שבכוללים ילמדו רק כאלה הרוצים ומוכשרים להיות תלמידי חכמים, רבנים ודיינים, החושקים בתורה וחפצים להיות כלי קודש משפיעים.

    2. תרבות הכוללים איננה עדתית. בעבר התנאים הכלכליים בא"י היו קשים ורוב תושבי א"י היו עניים ללא פרנסה ונתונים תחת עול המשטר העותומני. רוב היישוב היהודי בארץ היו אנשים יראי שמים שהקדישו את זמנם לתלמוד תורה. רבני א"י הנהיגו במשך מאות בשנים את החלוקה, תרומות שאספו שד"רים בחו"ל,
    כחובת יהדות הגולה כלפי יהדות א"י. מכספי החלוקה התפרנסו בא"י הן אשכנזים והן ספרדים.

    אהבתי

    1. למעשה, כספים שנאספו בארצות אשכנז הלכו ליוצאי אותם ארצות, וכספים שנאספו בארצות המזרח הלכו לבני עדות המזרח, מבלי שעבר גרוש מצד לצד

      זאת ועוד, אצל האשכנזים רובם ככולם התפרנסו מהחלוקה בלבד, ובמידה מסוימת זהו מקור הכוללים
      אצל הספרדים כספי התרומות הלכו להחזקת מוסדות הדת והחכמים, אך רוב בני הקהילה עבדו לפרנסתם

      אהבתי

  2. אם כבר מדייקים, היו בא"י לפחות ארבע עדות עם הנהגות שונות:
    ספרדים, אשכנזים, מערבים ותימנים. גם רוב אלה שהתפרנסו, פרנסתם היתה זעומה והיו תלויים בצדקה. המצב הכלכלי בארץ השתנה משמעותית לטובה מהעליה הרביעית והחמישית ואילך.

    אהבתי

  3. מוסד הישיבה והכולל עתיק יומין לפחות מימי שם ועבר,עם עליות ומורדות במהלך הדורות.הרב אמסלם שוכח את עזיבת הדת ההמונית בעדות המזרח עם העליה לארץ,והיציאה מהמשבר הדתי נזקפת לזכותם של הרב שך ןהרב יוסף ותלמודי התורה הישיבות והכוללים הקיצוניים אליהם כוון הדור השלישי,החזרת הגלגל לאחור של הרב אמסלם ,במקרה הטוב,נאיבית.

    אהבתי

  4. במבט פוליטי יותר האם לדעתך הדיבורים הרבים לאחרונה על ה"אחרי מאה ועשרים" של הרב עובדיה יוסף
    יכול להיות שיש סיכוי שישיבת כסא רחמים והעומד בראשה הרב מאזוז יחד עם הרב אמסלם יצליחו לתפוס את הציבור הספרדי?

    אהבתי

    1. זו שאלת מיליון הדולר. אני חושב שיש סיכוי, בטח ובטח אם יחבור אליהם אחד בשם אריה דרעי. השאלה היא באמת מה יאמר הר"ע, ו/או מתי יחליט הקב"ה לקחת אותו אליו.

      אהבתי

  5. פרופ' יהודה ניני, יהודי תימן, הוצאת האוניבסיטה המשודרת, גלי-צהל, 1988. מספר בפרוט על המקום והמעמד של לומדי תורה בתימן. הדברים בהחלט ברוח דבריו של הרב אמסלם. הישיבה הגדולה בצנעא (עמוד 46), לא קיבלה שום מימון והיתה למעשה מקום התכנסות של חכמי יהדות תימן לדיון בבעיות השעה, כולל נושאי תורה והלכה.
    עמוד 40 : אצל יהודי תימן התקיים המיזוג של "תורה עם דרך ארץ", אפילו רבנים חיו מיגיע כפיהם ולא היו סמוכים על שולחן הציבור.
    הספר של יהודה ניני הוא בעצם ספרון דק, 86 עמודים באותיות גדולות. מועט המכיל את המרובה.

    אהבתי

    1. השאלה הזאת, של חיי עמל מול עמל תורה-
      לדעתי, אף פעם לא תהיה פתורה. גם אם נסקור
      את ההתפתחויות ההסטוריות של מוסדות הלימוד
      היהודיים תמיד נמצא נגיעות כלכליות, פוליטיות וכדומה.
      גם האידיאולוגיה מעוצבת לאורך הדורות על פי
      שיקולים חיצוניים אלה. לכן לדוגמא המצב בארצות אפריקה היה שונה מבאשכנז, והיהדות החרדית בישראל היום
      שונה באופן ניכר מהיהדות החרדית בארה,ב למשל
      מבחינת הפתיחות והיחס לפרנסה.

      אם מחפשים תשובות אידיאולוגיות 'טהורות', נראה
      שגם הגמרא משאירה אותנו במתח. המחלוקת
      "תלמוד גדול או מעשה גדול" (אם נניח שיש שם התייחסות גם למעשי 'חולין') מנוסח בצורה
      גאונית ללא פתרון ממשי אך אם אפשרות
      להבין לכאן ולכאן.

      אהבתי

  6. במחלוקת רבי טרפון ורבי עקיבא אם תלמוד גדול או מעשה גדול, פסקו חכמים שתלמוד גדול שתלמוד מביא לידי מעשה. טוב הוא להגות בתורה יומם ולילה. ישר הוא להתפרנס ולא להזדקק לעזרת הבריות. איך ללכת בדרך הטוב והישר, רבים חיפשו ורק מעטים הצליחו למצוא.

    אהבתי

  7. בדורנו ישנם עוד הזוכרים את שהתקיים בארצות המוצא, ומסוגלים להכיר בשונותה וזרותה של תורת הכוללים מזו שהתקיימה ביהדות מרוקו או בארץ-מוצא אחרת. אבל בעוד דור או שניים, יהפוך הזכרון הזה לעובדה מעורפלת מן ההיסטוריה, שעה שתרבות הכוללים תהפוך גם ל'בית אבא' או אף 'בית סבא' של תלמידי חכמים מזרחיים. או אז היא תהיה הלכה למשה מסיני.
    הרי גם התלמוד בברכות קובע שהרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, אבל תלמוד לחוד ומסורת 'בית אבא' לחוד. כי לא סיני זורם בעורקי 'המסורת' שלנו, אלא בית אבא (או מקסימום: סבא) בלבד.
    אם ישמרו ישראל מסורת חלופית למשך שני דורות רצופים – או אם ישמרו ישראל שבת שתי שבתות רצופות – ודאי יבוא משיח. האם קוראים לו אמסלם?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s