סם האריס מאמין באלוהים

השאלה היחידה היא איזה אלוהים. סם האריס הוא אחד ממנהיגי מה שנהוג לכנות "האתאיסטים החדשים", כלומר אותם אינטלקטואלים שהחליטו לדחוף את אפם של המאמינים לתוך המציאות המכוערת של דתות העולם, מבחינה הגותית ומעשית כאחד (וכבר כתבתי שיש הרבה טוב במה שהם עושים). ראו כיצד הוא עושה זאת בשנינות ובחן רב כאשר הוא בפולמוס עם דיפאק צ'ופרה ואחרים:

אבל אולי בשונה מדוקינס ודנט, חבריו לגל האנטי-תאיסטי, האריס הוא אדם עם נטיות רוחניות. והוא עושה עם זה משהו – אם אני לא טועה הוא מתרגל מדיטציה בודהיסטית.

על פי מה שהבנתי ספרו החדש של האריס, The Moral Landscape, שלא קראתי, הוא ניסיון להציג תפיסה מוסרית שמתבססת לא על דת או תלות בכל כוח עליון, אלא על חשיבה רציונלית, ואולי לא מפתיע שמדובר (שוב, על פי מה שהבנתי בלי לקרוא) במוסר תועלתני די פשטני (כיצד להביא למירב האושר למירב האנשים וכו'). זה חבל, כי אני לא חושב שבני אדם הם באמת תועלתניים, אבל זה טוב, כי האריס מעמיד תפיסה מוסרית שבאמת לא זקוקה לדת, וכך מפרה את הדיון על הזדקקותנו למסורת.

בכך אופן, בראיון לניוז-וויק לרגל צאת ספרו החדש הוא מספר על הצורך בחקירה רצינית של הרוחניות. זאת לגבי ספרו הבא, שכנראה יקרא The Illusion of the Self, ומי שמכיר את הבלוג הזה יודע שאני מאוד ארצה לקרוא אותו כמובן. האריס אומר:

I see nothing irrational about seeking the states of mind that lie at the core of many religions. Compassion, awe, devotion and feelings of oneness are surely among the most valuable experiences a person can have. […] Ecstasy, rapture, bliss, concentration, a sense of the sacred—I’m comfortable with all of that. I think all of that is indispensable and I think it’s frankly lost on much of the atheist community.

יפה אמר, ואכן יש צורך רב לדבר על הדברים האלה בצורה רציונלית וברורה. לאתאיסטים זה יעזור לגלות חלקים שאולי חסרים להם בחיים, ובהם החלקים החשובים ביותר (שכוללים לא רק בריאות נפשית אלא מבט כן ואמיתי על עצמם והקשר שלהם עם העולם), ועבור המאמינים למיניהם זה יעזור לגלות שלא כל החוכמה נמצאת בדת ושלא צריך להאמין בשטויות כדי להתקרב למיסתורין של הקיום וליופי שבחיים.

7 תגובות

  1. תומר היקר,
    כמותמיד תענוג לקרוא את דבריך החכמים והכנים .אני תמיד מתפעלת מהיושר האינטלקטואלי שלך.לגופו של ענין ,במידה ונס כזה יתרחש ואתיאיסטים מוצהרים וקולניים יש לומר,יכירו את הניצוץ האלוהי שמפעיל אותם. אז תרגיש האנושות כולה מהו בעצם המשיח הזה שכולם מדברים בו ,ומחכים לבואו. שנזכה כולנו לכך לפחות אלה שהאמת היא הדבר שבגינו לחיים יש ערך.
    תומר, ישר כח גדול גדול אתה איש יקר ממש.
    ענת

    אהבתי

  2. אני מפנה לתגובה שלי בבלוג השני שלך על וידיו של אתיאיסט בודהיסטי.
    אני לא מבין למה אנחנו נדרשים לבחור בין אמונה לאי אמונה באלוהים – איך זה משנה אם אני "מאמין"?

    איזה מנגנון מחליט שאני מחויב להעדיף לדוג' אמונה באל אחד לעומת אתיאיזם או ריבוי אלילים?
    למה שאני לא אקח את מירב העדויות שאני יכול ואצור לי תפיסת עולם סבירה או מספר(כל עוד אני מחויב למידה הנמוכה ביותר של סתירה עצמית), בלי להחליט על המועדפת, האחת והיחידה? מה זה יתן לי אמת אינטלקטואלית? בכלל אני לא רואה את הקשר בין איך בנוי היקום ל"הארה". שום מואר שאני שמעתי עליו לא הבין יותר מהפיזיקאים פיזיקה קוואנטית.

    ועוד תפיסה שאני לא מבין, אני מבין מהנימה בפוסט שלך שיש משהו מיוחד בתפיסה מוסרית לא דתית (ואולי אני טועה), אני לא מבין מה כל כך מיוחד בתפיסה מוסרית, עד כמה שאני מבין בפילוסופיה (ובעיקר מהתפיסה הבודהיסטית) מוסר בכל צורה שתשים אותו הוא לא מוחלט אלא יחסי לגמרי,
    אין שום דרך להמיר את כמה "רע" זה לגנוב כיכר לחם לשום יחידה מוחלטת.

    מוסר הוא הכרחי בשביל שנוכל לחיות ביחד כחברה ותמיד נשען על כמה הנחות יסוד סבירות ("אל תעשה לחברך…"), להבנתי אין בעיה להתפלפל עליהם ולהגיע לאיזשהי תורת מוסר הגיונית פחות או יותר. אני לא רואה את הדתות כמשהו כל כך מיוחד בגלל שהם בנו תורות מוסר…
    מצטער על החפירה, אני יודע שאני מגיב יחסית תוקפני אבל זה בא מתוך תהיות אמיתיות.

    אהבתי

    1. אסף,
      העלת הרבה שאלות גדולות, אז אגיב רק לאחת ואם אתה רוצה העלה משהו שוב.
      לגבי מוסר שלא בא מהדת, יש ויכוח גדול האם מוסר כזה הוא בכלל אפשרי, או האם הוא מתדרדר לרלטיוויזם, כפי שאתה עצמך מעיד. אני אגב לא חושב שהבודהה חשב שמוסר הוא עניין יחסי במובן שאתה תופס אותו. הוא אולי חשב שהוא נתון לשינויים כמו כל דהרמה אחרת, אבל הוא גם חשב שהוא יודע מה מוסרי ומה לא, וכך לימד את תלמידיו.

      אהבתי

      1. לפני שאני אתייחס לתגובה שלך אני רוצה להבהיר את הדעה שלי קודם, אין בעיה לדעתי "להמר" על מה שנראה לך הכי נכון, אבל יש הבדל מהותי בין להמר על פי מה שנראה סביר לבין להאמין.

        בהקשר למה שענית, אני אשמח אם תפרט יותר באמת על השאלות שהעלית כי אני לא בדיוק מבין את מהותן. אני אנסה לחדד את מה שאנחנו דנים בו למרות שזה לא מגיע לי להבנה מספיק קונקרטית.

        אני לא מבין מספיק מהו מוסר בהגדרה המקובלת? משהו שקיים כשלעצמו? מכשיר שאיתו בונים חברה? קארמה אלימה או לא אלימה אצל אינדוידואל (או לחילופין התנהגות אתית או לא)?
        אני טוען בכל מקרה שמוסר לא קיים כשלעצמו, כל חוק מוסרי קבוע הוא יחסי ולא מוחלט, שוב הדוג' של אף אחד לא יכול לכמת אי-מוסריות של גניבת כיכר לחם (כשלעצמה).

        ובתפיסה שלי ברמה אינדיוידואלית יש קארמה אלימה או לא אלימה. ומעבר לזה יש את החוקים שאמורים לעזור לנו לשמור על אתיקה הכי גבוהה על מנת לשמור על צביון החברה ולאפשר את זכויות הפרט.

        מצטער אם זה מבולבל אבל ההגדרות שאני זורק ושאתה משתמש בהן לא באמת ברורות לי.

        אהה, ובהתיחס לבודהה, אני מאמין שהוא התכוון שכדאי שנבין את האמת על עצמנו (לדעתי – אנחנו תהליך ולא אני אבל גם כל זמן שיש תהליך יש חמלה וזה משמעותי לדעתי) ואז נבנה תפיסות מוסריות, אחרת מאוד קשה להבין מה זה היצור הזה אדם ולבנות תפיסות עליו. אני חושב שהוא הטיף שכל מואר לחלוטין השמיד את הכעס הבורות והשנאה ועל כן הוא מוסרי, וזה לא מוסר מוחלט בהכרח.

        אהבתי

        1. אסף,
          אני לא רוצה להיכנס לדיון שלם על מוסר יחסי ומוחלט ומה זה בכלל, כי לא נצא מזה, בטח שלא בתגובות בבלוג. אסתפק ואומר שמוסר הוא משהו שקיים כשלעצמו לא פחות מאהבה או דמוקרטיה. זה משהו שקורה בין אנשים ושאנשים יודעים שהוא קורה.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s