קרב סמס: הרב אבינר נגד הרב אליהו

בשישי קיבלתי יחד עם "מקור ראשון" את בטאון "מעייני הישועה" , שבועון "למשפחה הישראלית" (כלומר, הדתית-לאומית-מתחרדלת) ב"נשיאות" הרבנים שליט"א אבינר, אליהו ואריאל. דפדפתי כמובן הישר לשו"ת הסמס שבו אני נוהג להיוועץ לכל עניין הלכתי או מוסרי, והנה חשכו עיני כאשר ראיתי את קרב הענקים הבא:

אללי!! איך אדע האם להפריש או לא להפריש תרומות ומעשרות מנענע ותה?? האם נגזר עלי לא לשתות עוד תה עם נענע לנצח?? ואיך מרשים לעצמם עורכי הבטאון להציב בהבלטה כזו את המחלוקת ההלכתית הקשה הזו בין הרבנים הגדולים הללו?? יותר מכך: כיצד בכלל תיתכן מחלוקת הלכתית בין שני מאורות כאלה, שהשכינה ניצבת על כתפם ולוחשת באוזנם והגבורה דוברת מתוך גרונם? האם שתי הלכות יש בישראל? (ואם כן, אנא אמרו לי איזוהי החרד"לניקית כדי שאוכל לבצע שכמותה.)

16 תגובות

  1. נהדר!

    תמיד רציתי לשלוח שאלה ולא העזתי:
    שלום לכבוד הרב, אשתי אכלה מאכל בשרי ואילו אני מאכל בשרי, האם מותר לנו לנו להתנשק?

    אהבתי

  2. מה חדש בכך? זוהי היהדות – לטוב ולרע – מראשיתה ועד ימינו – הגם שמי שאצל מי שלומד יהדות עלול להווצר רושם [מוטעה] אחר…

    "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר, קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת .
    תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה."

    אהבתי

    1. מה שחדש הוא שמעולם לא הוצגה הלכה ללא נימוק, ללא סימוכין, ללא האדם האינדבידואלי ששואל את ההלכה, אלא כסאונד-ביט של משפט אחד.

      ואגב, דווקא מי שלומד באקדמיה על יהדות מבין שאין דבר כזה "ההלכה". חסידיהם של הרבנים הנ"ל הם שחושבים אחרת.

      אהבתי

      1. אני מבין שמעולם לא למדת משנה תורה לרמב"ם. זה מסביר משהו בעניין הבורות לגבי הבנת המושג הלכה.

        אהבתי

  3. הסמיכות בין התשובות בהחלט משעשעת (אם כי בהחלט ניתן להניח שיד העורך היתה בפעולה). אבל אני מנסה להבין על מה הלגלוג: האם אתה חושב שהחרד"ניקים אינם מודעים למחלוקות הלכתיות, או לא מסוגלים להתמודד עם הנושא כראוי?

    אהבתי

  4. לטעמי, הסתירה המשעשעת הזו היא התגלמות הרדידות של הז'אנר לו אני נוהג לקרוא 'גרעפסים של תורה'.. בתולדות עמ"י ניצב מקום של כבוד לספרות השו"ת. שם אפשר לגלות את נבכי ההיסטוריה היהודית בהשתקפותם ההלכתית. אך במיוחד שמור לשו"ת מקום של כבוד בתור הגמרא של הדורות שלנו. רק בשו"ת יכול ת"ח לפרוש את תפיסתו, בעומק בידענות וביצירתיות, בכל נושא שבעולם ולהגיע לחידוש מפליא ומיוחד בהלכה. המיוחד בתהליך הכתיבה הוא שהכותב מכניס אותך לחדר עבודתו, ובעצם מגלה אתת כל נבכי לבטיו. אין סודות, ואם תרצה להוכיח הפוך ממנו הרי שיוקל עליך מאוד. משום שלרוב הכותב עצמו הצביע על קושי בדבריו..
    זוהי גדלות השו"ת. וזהו העצב הגדול על תרבות השות סמס..
    אוסף של הגיגי תורה לא מנומקים. פשוט כלום.
    מה אני אגיד,
    מבאס.

    אהבתי

  5. מה אומר לך תומר, עד עכשיו חשבתי שאתה איזה חוקר דת הומניסט שמכבד כל דבר שקיים… כעת גיליתי שיש דברים שגם אתה לא מסוגל להכיל. הלכה, למשל.
    אני חושב שאתה מודע לזה שקיימות מחלוקות ביהדות בפסיקת ההלכה. אינני מבין מדוע אתה לא מסוגל לקלוט את זה. חוץ מזה, "שו"ת הסמס" הוא לא באמת כמו שו"ת שכתוב בספר, אלא יותר כמו שאלת רב קצרה מתומללת. אגב,גם הרב אבינר הוציא שו"תים קלאסיים.

    למה הלגלוג והלעג והאד-הומינם? כשזה מגיע מחוץ להודו זה כבר לא זה?

    אהבתי

    1. אפריים,

      אתה מתכוון שחשבת שאני רלטיוויסט, ולא הומניסט. להומניסט בהחלט יש וחייבת להיות ביקורת על מני עניינים שמבזים לדעתו את התבונה האנושית.

      אהבתי

  6. אפרים, אני אענה בשם תומר. הלגלוג הך להגיבוא משום שנראה שאפילו הרבנים עצמם, ופה אני אומר משהו חריף,לא לוקחים את השו"ת סמס כמשהו רציני. כמעט כל הזמן מתפרסמים שו"תים תמוהים ולא מנומקים.
    ואתן דומא מלפני שנתיים: שאלה- נפרדתי מבחורה מחובר התאמה והיא מתקשרת. איך להגיב? תשות הרב- בנימוס.
    וכאן הבן שואל 4 שאלות. לשןאל, אתה באמת חושב שבלי להכיר את הסיטואציה הרב יכול לעזור לך? איך הוא ידע מה נכון לעשות?למשיב, מלמה לענות תשובה אם אתה לא יודע מה קרה. ואם הם צריכים לחזור האחד לשני. ועוד, איזה מן תשובה זו בנימוס. מה השואל אמור לחשוב? לחזור, לא לחזור, לכעוס עליה, לרחם עליה? למפרסם, איזה תועלת, חוץ מחטטנות יש לשאלה ותשובה כזו.
    ואחרון חביב לקוראים, מה בדיוק אפשר ללמוד מתשובת הרב.
    כלום.
    מש"ל.

    אהבתי

  7. תומר שלום,

    קראתי בהנאה רבה את הפוסט הנ"ל וכן את הפוסט שצירפת בקישור באחת מתגובותיך.
    לצערי הרב, כאדם דתי (דווקא לפי הגדרתך) אני רואה וחווה את מה שאתה מדבר עליו יום יום שעה שעה. יחד עם זאת, עד כמה שהדברים נכונים ועצובים, אני חושב שיש קצת פספוס בהבנת גישתו הצינית-הומוריסטית של הרב אבינר והדבר עולה דווקא באחת הדוגמאות שקראתי כאן. לעניות דעתי (ואני לא מדבר בשמו של הרב אבינר) תשובתו לאותו בחור השואל כיצד להיפרד מחברה טורדנית מנסה לרמוז לשואל שהרב הוא לא הכתובת לשאלה הזו. יש דוגמאות רבות לשאלות מוזרות שאנשים שואלים את הרב אבינר ותשובתו היא בסגנון של "פנה לרופא, פסיכולוג וכו' וכו אבל לא אלי…" בכך אני חושב שגב הרב אבינר מסכים עם הבעיה שאתה מציג, לפחות מבחינה שמנסה לרמוז לאנשים לפתוח ספר בעצמם או לפנות אל קול ההיגיון/ גורם מוסמך וכדו'. לא כל דבר צריך ללכת לשאול את הרב (ולדעתי, רבנים רבים מפנים את השואלים אותם אל הגורם הרלוונטי).
    עד כאן בנושא זה.
    מעבר לכך, אני ממש מסכים אם מה שאתה כותב לגבי האוטומציה של הדת (אני כותב הדת ולא ההלכה, כי מבחינת השומרי-מצוותומטים, זה היינו הך). זה מזכיר לי משל שאהבו להמשיל לנו בישיבה התיכונית על כך שהדת-ההלכה דומה לספר הוראות של מכונת כביסה (כן! מכונת כביסה). אם נעבוד לפי הכללים – לא יהיו בעיות…
    ודבר אחרון – אני אוהב להמשיל את היהדות/דת/הלכה למעין קיר לבנים. אמנם יש את הלבנים עצמם, אך יש גם את המלט, הטיט – הערך המוסף שמחבר את כולם ביחד. אין רק הלכה, אין רק אסור ומותר, עשה כך ולא אחרת – יש גם רוח…

    אהבתי

  8. אני לא מבין על מה אתה צוחק. הרב אבינר ושמואל אליהו נחלקים במה שגדולי עולם כבר התחבטו בו. הלא זוהי מחלוקת יעקב ועשו בעניין עישור המלח והתבן (עיין רש"י על בראשית פרק כ"ה פסוק כ"ז).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s