קבלת שבת על החוף בתל-אביב

ביום שיש האחרון השתתפתי יחד עם זוגתי בקבלת השבת של בית-תפילה על הדק בנמל תל-אביב. בית-תפילה היא קהילה יהודית-ישראלית ליברלית (כהגדרתה), שמארגנת טקסים וחוגגת חגים במשותף. על פי הכתוב באתרם

בית תפילה ישראלי נוצר על מנת למלא את המחסור בקהילה רוחנית, רלוונטית ודינאמית בקרב האוכלוסיה החילונית בישראל, ולחבר אותה עם גישה ייחודית של פיתוח חיי קהילה יהודיים המשלבים זהות יהודית עם ישראלית. לאחר שחוו סוגים שונים של ריטואל יהודי בארץ ובחו"ל, קבוצה של יזמים הגיע למסקנה שאין היום בארץ קהילה יהודית תוססת, העונה על צרכים אלו במרחב החילוני בישראל והקימו, מתוך צורך אישי וקבוצתי, את בית תפילה ישראלי: קהילה יהודית תל אביבית השואבת מהמקורות ומשלבת בהם תכנים של התרבות הישראלית העכשווית.

בית תפילה ישראלי פונה אל הקהל הישראלי החילוני אשר לא מצא את מקומו במסגרות קהילתיות אחרות. היותו לא מזוהה עם זרם דתי כלשהו – דבר המהווה חידוש בפני עצמו- תורם להצלחתו והופך את בית תפילה ישראלי למקום ידידותי עבור אנשים מרקע חילוני ומסורתי כאחד, המחפשים דרכים לחוות את עולם היהודי ואת עולם הרוח שהוא מציע במסגרת קהילתית.

בית תפילה ישראלי הצליח ליצור קהילה הבנויה סביב מודל חדש של בית-כנסת. התפילות וטקסי החיים בבית תפילה ישראלי משלבות מוזיקה חיה, שירה מודרנית, ספרות ותפילות אישיות עם סידור התפילות המסורתי. שילוב זה משקף את אחת מממטרות המקום: לחדש ולרענן את קונספט התפילה, ליצור שפה ליטורגית ישראלית חדשה, ולהציע בסיס רחב לחיי רוח יהודיים בדרך חווייתית.

כלומר יש כאן ניסיון לתת גוון ישראלי לטקסים היהודיים, כלומר א-הלכתי, א-מסורתי, ליברלי, פתוח, רלוונטי ו(כמובן)חוויתי. קבלת השבת היתה יפה ונעימה. על הים ומול השקיעה, סידורים פרי עריכתם חולקו (ובתוכם לבד מקטעי תפילה גם קטעי שירה ואף פזמונים (ביאליק, גולדברג, חלפי, אלתרמן, עמיחי, שמר)), שירים נוגנו ותפילות נישאו והקהל נראה די מרוצה.

אז מה זה אומר שישראלים חילונים מבקשים חיבור מחודש ליהדותם? שובע מהריקנות הקפיטליסטית-גלובליסטית? צמא לזהות / משמעות / רוחניות בחיינו? רצון בקהילה או בהרגשת שייכות לקהילה?

ומה זה אומר שהחיבור הזה הוא לא הלכתי, הוא לא רק מחודש אלא חדש ויצירתי? עצלות פשוטה ללמוד תורה ולקיים מצוות? הבנה שיש לעדכן את ההלכה ברוח ישראלית ולשם כך עליהם לקחת אחריות על יהדותם?

טוב, הלכה אין כאן ממש, אלא יותר חוויה. אולי התחלה של קהילה. כרגע היוזמה היא בת שלוש שנים (אם הבנתי נכון) ולדעתי היא חיובית ביותר, אם נסמוך על כך שלפחות חלק מהסיבות שמניתי לקיומה ומשמעותה אכן נכונות. בסך הכל, מדובר פה על המשך ההתעניינות של הישראלים החילונים ביהדותם, ועל המשך ההתגוונות של היהדות בישראל, ואלו ואלו דברים טובים.

הנה כמה תמונות:

אסטבן גוטפריד, ראש הקהילה, שהנחה את הטקס וערך את הסידור

7 תגובות

  1. אווירה נעימה ונחמדה למי שגדל על ברכי הרבי מקוצק אולי אינה מספקת
    היהדות כתרבות מנשירה בסתיו, כי אין בה לייבאדיק, אין בה רשפי השתלהבות של איבוד עצמי בתוך עמוד התפילה

    אהבתי

    1. ג'אקו,
      אני מסכים איתך שהאידיאל הוא רשפי אש והתלהבות, אבל כמה בתי כנסת אורתודוקסים אתה מכיר שבהם זה המצב?

      אהבתי

  2. על כן חמרמרו מעי עם נפול מצוקי דרגות וחורבן הבית החדש ביפו, יען כי תורתו של רה"ג זלמן שכטר נפוצה בא"י אך לא נבנתה לכדי ק"ק בימים אלו ממש.
    ובעניין אחר כמי שמתעניין במפגש עם מורים השואבים מן המסורת הוודית, הייתי ממליץ לך לפגוש את ש.ז תלמידו של הקוקוס מהאראג'http://astrology.walla.co.il/?w=/3303/1689669

    אהבתי

    1. ג'אקו – אם הזכרת את רבנו אז נא לדייק בשמו -זלמן שחטר- שלומי. כמו שאמר לי: אני בן לשושלת של שוחטים ואיני רוצה להסתתר מאחורי האות כף. ודווקא יש קהילה בארצנו, הקיימת כבר מעל לחמש שנים בעיר הקודש ירושלים תובב"א ושמה נאוה תהילה. אני בין מקימיה ורבים מאיתנו הם תלמידיו. בנאוה תהילה דווקא מקפידים על ההתלהבות (אם גם לא על האורתודוכסיה). אם חשקה נפשכם לבוא ולהתפלל עמנו, ראשית עשו מאמץ וחפשו אותנו בגוגל (אנחנו לא נוהגים לפרסם כי כבר ככה צפוף אצלנו אבל בבלוג הזה אני מרגישה בשכונה ואת האמת יש להעמיד על מכונה) ושנית בואו לקבלות השבת הפנים קהילתיות שמתקימות אחת לחודש ברחוב אשר 1 במרתף – הבאה תערך בערב שבת כי תצא (למעלה זו קהילה אחרת ששמה כל הנשמה). ולא לקבלות השבת שנערכות לקהל הרחב תחת כיפת השמים – הגרסה הירושלמית הפלורליסטית לקבלות השבת בנמל שמיועדת לקהל מגוון ואנחנו מנחים את חלקן. קבלות שבת אלו, בדומה למה שבית תפילה עושה בתל אביב – אינן מייצגות את מה שקורה בתוך הקהילה עצמה אלא הם נסיון להוציא את התפילה לרחובה של עיר ולהגיע אל אלו שלא בהכרח יכנסו אל תוך בית הכנסת – ולכן הן קלות לעיכול. התפילה בקהילה שלנו עצמה היא בהחלט בעניין רשפי האש (וגם בעניין קול ה' על המים).

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s