הצעקה – גאולה באמצעים חוץ-הלכתיים

השבוע שודרה בבחדשות עשר הכתבה הבאה של רועי שרון:

מה מעניין כאן? שיש כאן צעד נוסף בכיוון הרוחניות החוץ-הלכתית, והפעם אף מנסים להביא את הגאולה עצמה לא על ידי עשיית מצוות או יחודי יחודים, אלא על ידי פנייה לרגש טהור, לחוויה הבסיסית ביותר, שבגלל שהיא כנה (אני משער, ברוח אותו סיפור חסידי ידוע על הילד ששרק בבית הכנסת) היא חודרת חדרי שמיים ומגיע אל הקב"ה (כשתפילות מהסידור כנראה לא מגיעות אליו). האם יש כאן הצבעת חוסר אמון בהלכה? כמיהה לרוחניות אנארכית? או רק תגבור חסידי של היהדות? כנראה כל התשובות נכונות.