מעט על אופי האלילות ההודית

הבלוג הססגוני "ארץ האמורי" הפנה אותי למאמר חביב בעיתון ההודי הנחשב The Hindu, ובו הכותב מאשש מאמר ישן שלי על אופי עבודת האלילים בהודו. המחבר מתעקש שיש לעבוד פסילים ותמונות כאילו הן הן האל עצמו:

"Suppose we want someone to place a string of flowers around, say, a picture of Lord Krishna, we must not say to them, “Put these flowers on the picture of Lord Krishna.” We should instead say, “Place these flowers around Lord Krishna's neck.” We must realise that the Lord resides in the pictures that we have put up for worship."

כלומר אותם צלמים אינם סמלים של האלים (או של האלוהות האחת העליונה – כפי שאוהבים הודים משוכנזים להסביר כדי להגן על כבוד תרבותם), אלא האלילים עצמם, גם אם בזעיר אנפין. ובכלל, להודים אין ממש סמלים. כל הרעיון (היווני) הזה זר לתרבותם, כפי שכתתבי באותו מאמר.

תגובה אחת

  1. פילוסופית, לא ייתכן שיש אלילות. זאת משום שכל דבר הוא אלוהים; מלא כל הארץ כבודו. לא ניתן להגיע לאלוהים או לתפוס אותו אלא דרך האנרגיה שלו. האנרגיה של אלוהים אמנם נפרדת ממנו, אך בו זמנית היא אחד איתו. ממש כמו שאין משמעות לשמש ללא האנרגיה שלה, גם אין לתפוס אותה ללא אנרגיה זו. כל דבר ודבר בעולם הוא אנרגיה של אלוהים, ואנרגיה זו לא שונה ממנו. מי שמבין זאת רואה את האל בכל הקיים. על אחת כמה וכמה הוא רואה בפסל את אלוהים. זאת משום שפסל המפוסל בהתאם לדמותו של האל, מאפשר לדבק בו למקד תודעתו בו ולפתח אהבה אליו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s