אמונה אלון שוכחת מהר, ובהתאם לנסיבות

בסופ"ש הזה פורסם ב"7 ימים" ראיון של אמירה לם עם אמונה אלון. בראיון יוצאת אלון כנגד האשמתו של הרב מוטי אלון ביחסי מין הומוסקסואלים על ידי פורום תקנה, ולמעשה מאשימה בצורה חמורה את חברי הפורום:

שתיים-שלוש דמויות אינטרסנטיות שאני יודעת מי הן, אבל לא אנקוב בשמותיהן, העלילו עלילה ושיכנעו את יתר חברי הפורום שהרב מוטי מסוכן.

למה לא תאות ותנקוב הרבנית אלון בשמותיהם? הרי לדעתה הם "הוציאו להורג" (שם) את גיסה! זריקת האשמה שערורייתית כזאת בלי לעמוד מאחוריה היא חוצפה. אבל זו לא כל החוצפה. אומרת אלון:

אם את מתעקשת לדבר איתי על הנושא של הומוסקסואליות ברמה תיאורטית, אני יכולה לספר לך שפירסמתי עוד לפני הפרשה הזו מאמר על כך שנחוצה גם במערכת החינוך פתיחות לנושא הזה והכרה בכל אדם על נטיותיו ועל שונותיו. כל ההומופוביה הזאת לא מקובלת עלי.

אני לא זוכר מאמר כזה. מה שאני כן זוכר הוא מאמר שפרסמה אלון שבועיים לפני התפוצצות פרשת אלון בטור שלה ב"ישראל היום" ובו היא דנה ביחס להומוסקסואליות במערכת החינוך. במאמר הזה, שנכתב אחרי הקשקוש בעניין השיר הגס של יונה וולך שלימדה מורה בתל-אביב, אלון דווקא יוצאת נגד לימוד שירים שמדברים על יחסים הומוסקסואליים, בטענה ששירים כאלה יכולים לעודד הומוסקסואליות.

אז טוב שהיום, אחרי שקרה מה שקרה ונחשף מה שנחשף, אלון מתנגדת להומופוביה. כנראה בכל זאת יצא משהו טוב מכל הפרשה הזאת.

4 תגובות

  1. משעשעת הסתירה הפנימית בדברים שלה. אם בעקבות הפרשה שינתה את דעתה על הומסקסואליות, אז אולי לא הכל היה עלילה? אבל מה שמעניין הוא שסביר להניח שלא ידעה על הפרשה לפני שהתפוצצה, שאז לא הייתה כותבת את שכתבה, לא? מה זה אומר של מעטה הסודיות ההרמטי? (או שידעה, אבל החליטה לא לתת לאהבה לקלקל את השורה…)

    אהבתי

  2. תומר, שלום.
    רק עכשיו, כשחיפשתי משהו אחר, ראיתי את טענתך כלפי. ובכן
    הפרשנות שלך לאותו מאמר שלי ב"ישראל היום" איננה נכונה, אולי מפני שהמסר, שניסיתי להעביר במאמר, היה מורכב: התייחסתי לבעייתיות שבעידוד הומוסקסואליות אצל בני נוער, אבל יחד עם זה – ולפני זה – הדגשתי כמה חשוב לחנך אותם לקבל, ולכבֵּד, כל אדם כפי שהוא. ההבדל, בין כבוד כלפי הומוסקסואלים ובין עידוד הומוסקסואליות, הוא אולי דק, אבל אתה בוודאי מסוגל להבין אותו.
    בברכה,
    אמונה אלון

    אהבתי

    1. אמונה שלום ותודה על התגובה.

      לפני שכתבתי את הרשימה הקצרה הזו חיפשתי את המאמר שלך כדי להיות בטוח שאני זוכר נכון, ולא מצאתי לצערי. אני בהחלט זוכר שהמסר שלך היה מורכב, אבל ברמה גבוהה של ודאות אני זוכר שכתבת שלימוד שירים המזכירים בחיוב אהבה הומוסקסואלית יכול לעודד הומוסקסואליות. אני מבקש שתביני שמבחינתי (ואני לא היחיד כמובן) החשש מ"עידוד" הומוסקסואליות מצביע על הומופוביה.

      בנוסף, אני מבין שבמערכת החינוך הממלכתית דתית, היוצאת מנקודת הנחה שחוק האלוהי אוסר על יחסי מין הומוסקסואלים, לא יעלה על הדעת להציג יחסים כאלה באור חיובי, אבל אני חושב שצריך להיות לך ברור שבמערכת החינוך הכללית אין כל סיבה הגיונית או מוסרית לא להתייחס אל יחסים כאלה בצורה טבעית וברורה מאליה.

      ברכות,
      תומר

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s