במוסף "7 לילות" שיצא שלשום ניתן למצוא ראיון עם אקי אבני (מאת רונה קופרבוים ורז שכניק). בין השאר הוא מדבר שם על שר החוץ ליברמן ואומר:
[ליברמן] הוא האיש הנכון במקום הנכון. אני אומר שנמאס מהמדיניות המתנצלת על הקיום שלנו, על המהות שלנו, על זה שאנחנו פה. […] מדינה כמו ישראל צריכה להיות הרבה יותר ברורה במדיניות החוץ שלה, כמו סימן קריאה. אני מאמין בקארמה של ישראל וירושלים, אני לא חושב שמישהו יכול להזיז אותנו מפה. אני מאמין במדינת ישראל חזקה ואני מאמין בסלוגנים של ליברמן. […] המציאות של מדינת ישראל עם אזרחיה היא בעייתית. היא לא חד-משמעית. זו הקארמה של המקום וזה לא ישתנה אבל אם אתה פה אז תיתן את הכל.
גלבוע פלבניק, שהפנה אותי אל הטקסט הזה, כתב לי יפה ש
לכאורה יש פה טקסט קלאסי של מי שמבקש מנהיג חזק (סטייל סטאלין) ועמידה על הכבוד הלאומי. לא חסרים כאלו במקומתינו. גם התובנות על הייחודיות של ארץ ישראל לא חדשות. מה שמרתק אותי הוא דווקא השילוב של ה'קארמה' לתוך המארג הזה. כנראה בעידן שבו לדבר על 'קדושת ירושלים' ו'שכינת ה' בציון' נחשב לאנכרוניזם ואילו לדבר על 'חשיבות ירושלים ללאומיות הישראלית' נשמע כמו 'המחנה החשוך' או סתם כזקן טרחני. [על כן] יש פה סטארטפ שמעניין איך הוא יתפתח – מעתה לא 'קדושת ירושלים אלא 'הקראמה של המקום' הם שמצדיקים מאבק חסר פשרות.
אני מסכים עם גלבוע. ייתכן אף שהעניין הוא לא (רק) חוסר רצונו של אבני להיתפס כחשוך, אלא משוה הרבה יותר פשוט אבל מהותי: אבני גדל כחילוני. להתחיל לדבר על הבטחתו של ה' לאברהם, או על דוד המלך, נראה לו לא רק אנכרוניסטי אלא לדעתי אפילו חסר מובן. אלו מילים חסרות משמעות עבורו. "שכינה", "שיבת ציון" ואפילו "הכותל" פשוט אינם חלק מהלקסיקון של אבני. כלומר אבני (ניתן לו קרדיט שהוא לא סתם אתנוצנטרי) אוהב את ירושליים ואת עמו, אבל אין לו שפה להביע אהבה זו. הוא נזקק ליבא מונחים מהמזרח (הסַפָק הוא הניו-אייג' כמובן) כדי לסדר לעצמו בראש ובפה את תמונת עולמו.
ודבר אחרון על משפטו המצוטט האחרון של אבני: "אם אתה פה אז תיתן את הכל". השאלה באמת היא אם אתה פה, והרי אבני ניסה את מזלו בארה"ב, ואני מנחש שאם היה מצליח לא היה חוזר לארץ. בכלל, קצת לפני דברים אלה הוא אומר ש"אני רואה את עצמי שחקן בינלאומי, אני לא רואה את עצמי שחקן ישראלי. […] כישרון יכול לעבוד בכל מדינה". אז שיהיה בהצלחה בחו"ל, גבר.
מינים 
אם כבר אתה יכול אולי להבהיר לבלתי-מוארים כמוני מהי ה'קארמה'?
והאם השימוש של אבני במושג הזה הוא שימוש מתאים שאכן משקף את משמעותה, או שהוא פשוט חיפש מילה סקסית יותר ל'קדושה'?
אהבתיאהבתי
המילה קארמה, כמילים רבות בסנסקריט, עמוסה במשמעויות. במקור מובנה הוא פשוט "פעולה", והכוונה היא שכל פעולה נושאת עימה תוצאות. ההינדים הקדומים ניסו להימנע מכל פעולה, טובה או רעה, כדי לחמוק משלשלת הסיבות והתוצאות, מהסיבתיות והשינוי, וכך לכאורה לדבוק בנצח. בניו-אייג', כמו שאבני משתמש בה, המילה הזאת הפכה ל"גורל" (וכך בעצם היא מחליפה חלק ממשמעות המילה "דהרמה"). כך שאבני השתמש במילה במובנה הניו-אייג'י. הוא לא המציא את המובן הזה, אבל זה כאמור לא ממש המובן המקורי של המילה.
אהבתיאהבתי
תודה.
וההחלה של המושג קארמה במובן של 'גורל ייחודי' על טריטוריה מסוימת, זה רעיון מקובל או חידוש?
אהבתיאהבתי
זאת אכן המצאה של אבני. אם אתה משתמש בזה צריך לתת לו קרדיט.
אהבתיאהבתי
שלום אקי אבני.שמי כהן קלוד,בן 65 גר בראשל"צ.כיתבי עט רבים שוכבים
אצלי במגירה.כתבתיתסריטים רבים,סידרת דרמה בת 12 פרקים ועוד.
אני מבקש ממך שתעזור לי להוציאם מהמגירה.או שתפנה אותי לאדם המעוניין בזה או כול דבר אחר.
בכבוד רב.
כהן קלוד
אהבתיאהבתי