גיליון נקודה האחרון (בהחלט)

גיליון נקודה האחרון הוא האחרון ממש, שכן כתב העת המעניין הזה נסגר. כדרכו הראויה לשבח, גם בגיליון הזה לא נחסכת ביקורת פנימית, כפי שניתן יהיה לראות מחלק מהציטוטים שאביא מיד. לכשעצמי רכשתי מנוי על נקודה מעט לפני הפינוי מעזה, מתוך עניין לראות בשידור חי משבר בתוככי תנועה משיחית מודרנית. קיבלתי יותר משציפיתי ועם הזמן ממש חיכיתי לגיליון חדש. פשוט: רק בנקודה יכול היה אדם למצוא מאמרי מעוף תיאולוגיים שממריאים למחוזות מטאפיזיים שנדמה שבעולם המודרני יצאו מזמן מהאופנה. עם כל חוסר ההסכמה וחוסר האמונה שלי באלה, מאוד אהבתי להיתפס ברוחם ולקבל מהם השראה. כבר לא כותבים ככה, כמו שאומרים, ואני מקווה שדווקא כן יכתבו כך ב'מקור ראשון', לשם אמורים התכנים של נקודה לעבור כעת.

טוב, הנה כמה ציטוטים, לפי סדר הופעתם בגליון:

ימימה חובב

"בשנים האחרונות חלקים יותר ויותר משמעותיים מאתנו מאמצים מאפיינים אחרים של הנקודה [מלבד החלטיות, קוטן והכרחיות – ת.פ.]. מציבור שחלש בעבר על מרחבים של דעת ועניין, שהיה פתוח לעולמות רחבים של ידע ועשייה, של מפגשים אנושיים, רבים מאיתנו מייצגים מגמה של התכנסות לתוך עצמנו, לתוך דל"ת אמותינו, לתוך שטחה של נקודה. מאמצים תפיסה של הסתגרות, תחושה של נרדפות. עבריות במובן הפחות טוב שלה, של כל העולם מן העבר האחד ואנחנו מן העבר האחר. (עמ' 39)

הרב יהודה יפרח

"[ה]ישיבות המזוהות עם משנתו של הרב קוק […] איבדו את המרחב המיסטי וגם את הפוטנציאל היצירתי שטמון בו. [… לעומתן] נראה לי שיש קווי דמיון עמוקים בין תלמידי הרב מנחם פרומן ויוזמות השלום החדשניות שלהם לבין תלמידי הרב יצחק גינזבורג מיצהר. עם כל הפערים הגדולים שבין הקבוצות, נדמה לי ששתיהן מונעות ממקום חי, תוסס ודתי מאוד, שמתחדש כל הזמן ואינו קופא על שמריו. (עמ' 43)

יהודה עציון

"אם לא הצלחנו למנוע את הבשלת חטאה של המדינה הזאת, אם הובילוה שירה ויועציה על עברי פי הפחת הזאת, אם רוצה היא ללכת מכאן [מהשטחים – ת.פ.] ולנטוש – אבוי כי אומר זאת – שתלך, שתנטוש. […] שתתקפל ותלך. אנחנו נשארים. (עמ' 57)

נדב שנרב

"הנה החידה השבועית לילד: לאן נעלם הרב קוק? הציטוטים התכופים והשיעורים הפופולריים בספרי ה'אורות' השונים ובספרי הרב קוק האחרים כמעט ואינם נשמעים. את מקומם תפסו מגוון רחב של תורות וגישות רוחניות – מחב"ד וברסלב ועד טיפולי זוגיות ועצות לחינוך ילדים – שרובן אינן אלא גרסאות רדודות של זבל ניו-אייג'י, לפחות באופן בו הם משווקים.

[… ובאשר לתיאולוגיה המרכזניקית:] ראשית, המרכזניקים טענו שאין באמת הבדל בין דתיים לחילוניים, למרות שם התעקשו בדרך כלל – ומתעקשים עד היום – שלא לפרוט את האמירה הזו לפרוטות מעשיות. […] הדרך הזו היתה אמורה להשתלב עם שני כיוונים נוספים: השלמות, התפיסה שלכל פרט ולכל כלל, ובפרט ל"כלל ישראל", יש איזשהו מצב של "עמידה על מתכונתו", שמאפשר לו להגיע אל התכלית הרצויה בהתפתחות טבעית ופנימית. […] במקרה של כלל ישראל מדובר בשלוש השלמויות – עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. ההרגשה ששלמות הארץ – ולפיכך הבסיס לצמיחה רוחנית בריאה – בסכנה, היתה המנוע הראשוני של גוש אמונים ההיסטורי.

מעל לכל ניצבת הנחת ההרמוניה המיסטית, המחשבה שאומרת שבעומק הדברים שום דבר, שום שאיפה פנימית ועמוקה של האדם, של ציבור ושל עם, אינה סותרת שאיפות דומות של אנשים ושל עמים אחרים. לכן הציפייה היתה שככל שננוע בכיוון הנכון […] נקלע אל הנקודה הפנימית של הכלל והפרט, ונזכה לאהדה, עד כדי הצטרפות לדרכינו, מצד חילונים, חרדים ואפילו גויים.

את מה שקרה בשלושים השנים האחרונות אפשר לסכם, פחות או יותר, בכך שהמהלך, גם אם לא מיצה את עצמו, הצליח יפה מאוד והגיע רחוק מאוד, ובכל זאת לא הביא לתוצאות המקוות. […] בסופו של דבר אף אחד, או כמעט אף אחד, לא עומד ומתפעל, ובוודאי שלא מצטרף. […] ההתיימרות של המרכזניקים להבין את ההיסטוריה מנקודת מבט עמוקה יותר או גבוהה יותר, ולנסח דרכי פעולה פוליטיות כאן ועכשיו לפי התובנות שלהם הוכחה על ידי המציאות כשגויה. (עמ' 78-80)

הרב יובל שרלו

בשנים האחרונות השתלט על העולם הציבורי שלנו שיח של בכיינות. כתבי העת שלנו הפכו לכלים שחושפים עד כמה כל מי שמסביב נוהג רע, שונא אותנו, מניפולטיבי במתכוון, ומבקש למעשה להדיר ואתנו מכל מקום. זהו כמעט שיח נוצרי: אנחנו אלה שנדחים על ידי הציבור אולם נושאים את עוונו על כתפינו; אנחנו בעלי תודעת השליחות הגדולה שנשלחים לבשר את האור הגדול לכל המציאות; אנחנו אלא שבהם תלויה ביאת המשיח; אנחנו הסובלים ישסורים גדולים כי אנחנו הצודקים, ועוד ועוד. (עמ' 87)

פני הגליון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s