מכשיר חביב, האינטרנט. הוא מאפשר הצצה למקומות שבעבר רק מעגלי מקורבים היו שוזפים בהם עיניים. למשל שיעור של הרב חגי לונדין. הרב לונדין, הר-המורניק יהיר, מלמד את מה שכנראה הוא הטקסט האהוב עליו בעולם, "למהלך האידאות בישראל" של הראי"ה קוק. תוך כדי כך מדבר על "האלילות הגרועה ביותר", הלא היא הבודהיזם.
הנה כאן, דקה 52 והלאה.
כדי שלא תצטרכו לטרוח, הנה כמה מהשטויות שהרב לונדין מספר לתלמדיו, שכמובן לא ערים לכך שרבם הוא בור:
- משמעות המילה "בודהה" היא "שטוף אור"
- הבודהה מת בגיל צעיר
- הדרך היחידה של הבודהיזם היא לפרוש מהכל
- אסכולת המהאיאנה מכחישה את המציאות הממשית
- הבודהה אמר כי "כל מה שיכול להיות יכול גם לחדול", והוא התכוון לכך שהרעיון הוא להגיע לחידלון טוטלי
- פאקירים הם בודהיסטים
- מהות הבודהיזם היא חוסר השליטה של האדם – אתה כלום
כל אלה טעויות.
מטרתו האוי-כל-כך-מתוחכמת של לונדין היא להראות שבעוד שהיהדות מקדשת את החיים, כל הדתות האחרות בזות להם ופורשות מהם (מ.ש.ל: אנחנו הכי טובים!). לצורך כך הוא גורר את גופת התפיסה השגויה על הבודהיזם מבית הקברות של המאה ה-19, ומספר לתלמידיו שהבודהיזם שואף לאיון מוחלט של האדם. מסתבר שאפשר לקשקש על העניין הזה גם במאה ה-21.
קרן ארבל, דוקטורנטית החוקרת את הבודהיזם, בעלת הבלוג סוטה-יאנה ומי שהפנתה אותי אל הפנינים של לונדין, מבקשת להבהיר:
- אין בבודהיזם "אינות", אלא ריקות, והכוונה היא לא הכחדה של משהו אלא תפיסת ריקותם של כל התופעות מקיום עצמי, דהיינו היותן חסרות מהות ותלויות בכל שאר התופעות. למעשה, הבודהה אף פעם לא דיבר על "אין". הוא ציין במפורש שהוא לא מדבר על הכחדה, או על נצחיות, כי אם על דרך האמצע.
- אין בבודהיזם דיבור על "יאוש" (התבלבלת עם ר' נחמן). הבודהה לא מדבר על יאוש כי אם על דוקהה, שהיא שם כולל לחוסר-שביעות רצון, לחץ, כאב, סבל וכו'. לא רק זאת, אלא שהאמת הנאצלת השלישית של הבודהיזם מדברת על הפסקת הדוקהה, כך שהחופש, האושר והשמחה הם מטרת הדרך הבודהיסטית.
- ועל אידיאל הפרישות בבודהיזם ומשמעותו לאשורה כתבה קרן בזמנו מאמר.
מכשיר חביב, האינטרנט. אני מציע לרב לונדין להשתמש בו כדי ללמוד קצת יותר על הנושאים אודותם הוא מרצה. זה לא קשה, יש וויקיפדיה. וזה כדאי – כל כך בקלות אתה יכול להימנע מלעשות מעצמך צחוק.
