רשומות עם התג 'ניו-אייג''

אמונה פוסטמודרנית

אחת התופעות הכל-כך-מגוחכות-עד-שהן-מעניינות ברוחניות העכשווית הן הדתות המומצאות, שהמוכרת והפופולרית שבהן היא דת הג'דיי. בראיון הזה עם חוקרת של העניין היא טוענת שבעוד שהמאמינים מודים שאמונתם מבוססת על סיפור בדיוני, הם מתעקשים שהוא "אמיתי במובן מסויים", או, וזה עוד יותר מעניין, מצהירים שממילא כל הדתות מבוססות על סיפור בדיוני, כך שזה לא ממש משנה.

שני דברים יפים יש כאן:
ראשית, עבור אלה מהסוג הראשון, העובדה ש"השהיית חוסר-האמונה" מצליחה לצלוח את היציאה מהקולנוע.
שנית, עבור אלה מהסוג השני, שהתודעה הפוסטמודרנית מצליחה להחזיק בד בבד אמונה וחוסר-אמונה יחדיו.
אם כי, כשחושבים על זה, ברור לנו שחיים מסביבנו יהודים רבים שמצליחים בכך לא רע. פשוט: היתכנותו של המיתוס פחות חשובה מהמשמעות שהוא מעניק לחיינו.

רוצים מדע ניו-אייג'י

יקי מנשנפרוינד כותב בעין-השביעית על כתבות המדע-המגניב של כלכליסט. לבד מאי דיוקים שהן מכילות, מצביע מנשנפרוינד על הכיוון הסוציולוגי שהן מובילות. בניגוד למדע שהזהיר מפניו מקס ובר, טוען מנשנפרוינד,

המדע המתואר בכתבות כאלו עוסק דווקא בהשבתו של הקסם לעולם, ומציג את הטבע במלוא הודו המסתורי. המסתורין הזה אינו חסר פשר או כאוטי: לפי נארטיבים אלה, יש בכוחו של המדע (בעיקר הגנטיקה, מחקר המוח ומדעי האבולוציה) להתוות לאדם את מקומו הראוי בטבע, ואף להראות כי לטבע יש תבונה נסתרת ומשמעות מוסרית שהבנתן תוביל, בסופו של דבר, אל גן העדן האבוד – בין אם מדובר באלמוות או בעונג נצחי.

מעניין מאוד. יש כאן אכן ז'אנר של התייחסות אופטימית-משיחית-ניו-אייג'ית למדע, שהיה עניין שבשגרה במאה ה-19 אבל קרס אחרי זוועות מלחמת העולם השנייה. אולי אפשר לומר שהוא התחיל שוב בארה"ב עם כל מני תוכניות על אסטרופיזיקה בכיכובו של קארל סייגן. סרטי טבע שונים הם גם חלק מזה.

מצד שני, שימו לב שיש גם נטייה ברורה של התקשורת להביא כתבות של "המדענים שוב משנים את דעתם ומודים שהם טעו", דהיינו להגחיך את המדע ש"מגלה" כל פעם שמשהו אחר בריא או לא, מסרטן או לא, "טבעי" או לא, וכו'. משני הכיוונים השונים האלה של עיתונות מדעית אפשר להסיק שהציבור רוצה מדע קסום ומקסים, ובז למדע היומיומי שפשוט עושה את מה שהוא עושה.

קורס מדיטציה יהודית בחנתון

במסגרת המחקר לדוקטורט שלי, שהוא כידוע על מדיטציה יהודית, הגעתי גם לקורס המדיטציה היהודית הראשון שהעבירו הזוג ג'ף רות וגו'אנה כץ בקיבוץ חנתון לפני שנתיים. כלומר, לא השתתפתי ממש בקורס, אבל הגעתי ואף ראיינתי את רות'. ג'ף וגו'אנה הם יהודים אמריקאים, רבנים רקונסטרוקציוניסטים, שמגישים את גרסתם למדיטציה יהודית, ועושים זאת בהצלחה מרובה במרכז שלהם בארה"ב, אלת חיים. כעת הם חוזרים לארץ, וחוברים לרב ג'יימס ג'ייקובסון מייזלס ממכון פרד"ס ולד"ר סטיבן פולדר מעמותת תובנה כדי להוביל קורס מדיטציה יהודית, שוב בקיבוץ חנתון. בבקשה:

הכנס הישראלי הרביעי לחקר הרוחניות העכשווית

הכנס הישראלי לחקר הרוחניות העכשווית, שקונה את מקומו כחלון הראווה הרשמי להצגה ולדיון של מחקרים בתחום בישראל, מרחיב השנה אף יותר את מוטת כנפיו, והופך בשנתו הרביעית בעצם לכנס בינלאומי, כאשר מגיעים אליו זאת הפעם לא מעט חוקרים ממוסדות אקדמיים בחו"ל, ויהיו בו אף מושבים על טהרת האנגלית.

כמו כל שנה אני ממליץ מאוד להגיע ולהנות מהשפע העצום של ההרצאות. בתוכנייה תוכלו למצוא מושבים על נושאים כגון הכללת רוחניות במוסדות חינוך, אזוטריקה מערבית, שמאניזם עכשווי, פגאניזם עכשווי ופסיכולוגיה טרנספרסונלית. במליאת הפתיחה ידבר פרופ' פול הילס, מהחוקרים הבכירים של תנועת הניו-אייג' והרוחניות העכשווית בעולם, ובמליאת הנעילה יתקיים דיון, לדעתי חשוב, הנוגע לדו"ח הבעייתי מאוד של משרד הרווחה על "תופעת הכתות" (ראו עליו כאן, וכאן).

אף אני אדבר בכנס, במושב שבו אהיה כננס בין ענקים. אציג את המחקר שלי (כחלק מהדוקטורט שאני כותב) על טכניקות המדיטציה של ר' זלמן שחטר-שלומי, הכהן הגדול של תנועת ה-Jewish Renewal בארה"ב, ואזכה לחלוק את הבמה עם ד"ר נתן אופיר, שמסיים בדיוק ספר על ר' שלמה קרליבך, ועם פרופ' שאול מגיד ופרופ' חוה וויסלר, שניים מהחשובים ביותר שבחוקרי ה-Jewish Renewal בארה"ב. הנה המושב כולו:

מושב ג' 4: התנועה להתחדשות יהודית – Jewish Renewal Movement
יו"ר: פרופ' חביבה פדיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
1. חידושים פסיכו רוחניים בהתחדשות הניאו חסידית של ר' זלמן שחטר שלומי ור' שלמה קרליבך — ד"ר נתן אופיר, האוניברסיטה העברית ירושלים
2. Post Monotheistic Jewish Theology in Contemporary America: Zalman Schachter Shalomi and Arthur Green — Prof. Shaul Magid, Indiana University
3. רבי זלמן שחטר שלומי בין מדיטציה יהודית למדיטציה הודית — מר תומר פרסיקו, אוניברסיטת תל אביב
4. Practicing Devekut in Jewish Renewal: Learning to Experience God’s Presence — Prof. Chava Weissler, Lehigh University

כאן אתר הכנס, ושימו לב שכדאי להירשם מראש.

כוונה לסגור את ערוץ הניו-אייג' באתר מעריב

ערוץ הניו-אייג' באתר מעריב-Nrg שימש לי בית במשך שנים. אם אני לא טועה מ- 2005 ועד לפני כשנתיים כתבתי בו טור קבוע, רוב הזמן על בסיס שבועי, כל הזמן על בסיס חצי-התנדבותי. הסכמתי לכתוב כמעט בחינם מפני שאני חושב שהערוץ הוא אתר חשוב של שאילת שאלות ונתינה של מידע ראשוני עבור מחפשים רוחניים רבים בארץ. האתר כמובן לא חף מחסרונות, אבל הוא ניסוי ייחודי בנוף התקשורתי בארץ לאפשר שיח רוחני, וגם רוחניקי כמובן, באתר של עיתון לאומי גדול (אחריו קמו ערוצי רוחניות גם בנענע, וואללה ומאקו).

ומסתבר שהוא הולך להסגר. אני לא בדיוק מודע לפרטים, אבל אורי יריב, כתב באתר, פתח במסע להצלתו. לטובת העניין נפתח דף פייסבוק וכן עצומה. נכתב גם מניפסט קצר בעניין, והנה הוא:

לדעתנו, עיתון אינו רק אמצעי שמיועד להרוויח ולתת הכנסה לבעליו ולעובדיו. עיתון, ובייחוד עיתון ראשי כמעריב, הינו אמצעי ראשון במעלה להשפיע לטובה על סדר היום ועל הלך המחשבה של אוכלוסיות רחבות. לסגור מדור שלם זה כמו לסגור פקולטה שלמה באוניברסיטה, וזוהי טעות גדולה לסגור מדור כזה. החשיבות של המדור היא גדולה במיוחד מפני שאין עוד עיתון בארץ שהצליח להעמיד ברשת מדור ניו אייג' רציני. בעיתוני הרשת האחרים מדור כזה לא קיים כלל.

כאנשים המעורים בסצנה הרוחנית הענפה בישראל אין לנו ספק כללי כי מדור הניו אייג' באנרג'י הוא מוסד אמיתי בכל זרם הניו אייג' בארץ ומה שמייחד אותו הוא המגע המיוחד שהוא יוצר בין הניו-אייג' למיינסטרים. ברבות השנים, בזכות מיקומו בתוך עיתון ידוע הפך הערוץ לשער כניסה לרוחניות עבור רבים שעד אז לא התחברו כלל ועיקר לכל מה שעלול להיות "נגוע" ברוחניות. גם האנשים הספקנים ביותר נשבו בסגנון הכתיבה, הייחודי שבמדור.

אבל החשיבות של המדור היא לא רק בפתיחת השער לרוחניות לאנשים מה"מיינסטרים" אלא גם בכיוון תנועת הניו-אייג' עצמה אל המיינסטרים. הכתיבה הנבונה והאחראית במדור שהביאה את דברי הרוח בשפה שמתאימה לכולם אפשרה לרבים בעולם הרוח בישראל להמציא ולמצוא שפה והלך חשיבה בוגרת מכפי שהיה בעבר –ואכן, בעשור האחרון משהו זז, התפתח והבשיל ברוחניות בארץ.

הדבר הזה מקביל למגמה הולכת וגוברת בעולם בכלל ובארץ בפרט; הביטוחים של קופות החולים משלמים על טיפולי שיאצו, טיפולי אלכסנדר ודיקור סיני, ההומיאופתיה והרפואה הצמחית הטבעית מתפשטות לכל עבר, היוגה כובשת כל שכונה. כוחות רבים הובילו לפריצת הדרך הזו ומדור הניו-אייג' באנרג'י הוא בוודאי אחד החשובים שבהם.

התפקיד של המדור בישראל לא הסתיים; ישנה כמות לא מבוטלת של קוראים קבועים ונאמנים שנכנסים אליו מדי יום ויום ומעגלים נוספים וגדולים של אנשים שגולשים בו לעיתים תכופות, כך שיחד עם המדור זרם הניו-אייג' בישראל גדל, מתפתח ומבשיל. לסגור את המדור עכשיו זה כמו לחתוך איבר חשוב בגוף שרק עכשיו מתחיל את חייו הבוגרים.

קצת תשומת של שלנו והרבה קריאה לחברים שיבואו לתמוך ולהירשם תוביל ללא ספק להצלחה ולשמירה על המדור הנהדר הזה.

הדור הצעיר בארה"ב פחות מזדהה דתית

כמה נתונים מעניינים התפרסמו השבוע על ידי מכון Pew הבלתי נלאה. הנה שתי טבלאות מתוך מחקר באמת ענק על פערי הדורות והשפעתם על הבחירות הקרבות:

26% מהדור שנולד לפני שנת אלפיים (דור Y, בני 20+) לא מזוהים דתית. זאת לעומת 21% של דור האיקס (היום בני 35-45 בערך), והמספרים קטנים ככל שהאנשים מבוגרים יותר.

רק 46% מהדור שלפני שנת אלפיים חושבים שהאמונה חשובה מאוד לחברה. 64% מדור האיס חושבים כך, וכו'.

כל זה מתאים מאוד למאמר הזה, שטוען שתנועת המחאה השמאלנית שצמחה בארה"ב בשבועות האחרונים היא ברובה חילונית. למרות שבארה"ב יש היסטוריה של דמויות דתיות שמובילות מאבקים חברתיים (מרטין לותר קינג הוא הדוגמא הקלאסית), לתנועת המחאה הזאת אין אופי דתי, וזאת, כך נטען במאמר, משום שהזרמים הדתיים השמאליים במצב של חוסר ארגון.

יחד עם זאת, גם אם אין דת ממוסדת, יש רוחניות, ובמאמר תמצאו תמונה של אוהל מהמחאה ובו כריות מדיטציה ומזבח מרובה אלילים. יש גם דיווח על סוכה שהקימו המוחים היהודים. כלומר, אין הזדהות עם זרם מסויים, אבל יש רוחניות אקלקטית. בדיוק כפי שהסקר של Pew מצא: הצעירים פחות מזדהים עם דתות ממוסדות. אבל יש להם מה לומר על בעיות חברתיות.

ערב על "קבלה חדשה"

ביום רביעי הבא יתקיים ערב על "קבלה חדשה" במסגרת הקמתה של נביעה, האקדמ>יה העברית של הרוח. ידברו שם אוהד אזרחי, מלילה הלנר-אשד, אלחנן שילה, שמואל שאול ואנוכי. אני אדבר על המתח הנוכחי בין הקבלה הקלאסית לניסיון הפשוט מחד, והמתח המתגלה בין הרוחניות העכשווית הניו-אייג'ית להלכה מאידך, ועל הצורך לא לשבור אלא לאזן בין הקצוות בשני מוקדים אלה. הפרטים כאן, ולהלן:

המרכז לקבלה – לכלוכים ובעיות מס

עיבוד מחשב לסמל המרכז, מתוך אתר התנועה לפני כשבועיים פרסם הלוס אנג'לס טיימס תחקיר על המרכז לקבלה, בשני חלקים (ראשון, שני). הנה תקציר: החלק הראשון מתאר את ההיסטוריה של המרכז, איך הוא הוקם על ידי פיליפ (שרגא) ברג, שלמד קבלה אצל תלמידי הרב אשלג, אבל שאשתו השניה קארן (קאתי) מולניק שכנעה אותו להפיץ את החוכמה לכל כיוון, גם לחילונים, גם לנשים. איך אחרי ההיענות הגדולה מצד הציבור התחיל המרכז בשנות השמונים להדגיש את החשיבות בתרומות – אנשים תרמו עד 20% משכרם החודשי. ואז נתנו עוד.

החלק השני מדבר על גיוס הסלבס. סנדרה ברנהרט ראשונה. זו הביאה איתה מעגלי חברים שרצו גם. רק שהם לא היו יהודים. לא נורא, המרכז פתח את שעריו ללא-יהודים, מה שבאמת הקפיץ אותו מבחינת חברים – ותרומות. ואז, ב-1996, הגיעה מדונה. אחריה הגיעו אליזבת טייילור, גווינית פלטרו, בריטני ספירז ופריס הילטון. שווי המרכז קפץ בתוך שנה מ-20 מיליון דולר ל-260 מיליון.

מסופר על כל מני תרומות שהושגו על ידי לחץ רוחני לא ממש מתון, אחר כך על השבץ שתקף את פיליפ, ועל הנהגתה של קארן את המרכז, כמנהיגה רוחנית ומקובלת בזכות עצמה. המרכז גם הדגיש יותר ויותר את אופיו האוניברסלי:

"You don't have to stop being Catholic to study kabbalah. You can be both," a member from Miami said in a marketing video that claimed the center's teachings were "known to Jesus" and applicable to "those of no faith."

כמה נחמד. אבל אז התחילו התלונות. יותר מדי מסחרי. שאול יודקביץ', מהמורים במרכז, שעזב אותו ב-2008, מספר את הדבר המדהים הבא:

He said that after complaining that Karen had too much power, "we were presented with an ultimatum — to have us agree that Karen Berg possessed Ru'ah HaKodesh — Holy Spirit (total obedience to every decision of hers) or that we could no longer work within the Kabbalah Centre."

כלומר העובדים קיבלו הוראה: להודות שקארן זוכה לרוח הקודש, מה שיהפוך כל מילה שלה לחוק קדוש, או לעזוב. יודקביץ' כאמור עזב. ואז התחילה חקירת רשויות המס, שנמצאת כעת בעיצומה. על פי המסלול שמתואר בכתבות, המרכז נראה במגמת ירידה. אולי התרסקות.

ארתור גרין, שהוא פרופסור למחשבת ישראל, רב רקונסטרוקציוניסטי, ומהדמויות המובילות והאהובות בתנועת ה- Jewish Renewal בפרט וביהדות ארה"ב בכלל, כותב על המרכז לקבלה בעקבות הכתבה דברים קשים:

The problem is that Berg went for the worst rather than the best within the Kabbalistic tradition. His own teachers had been interested in an otherworldly meditational system, one focused on restoring energies directed toward cosmic tikkun, or repair, leading toward messianic redemption.

One may believe in this or not, but it is surely high-minded. But Kabbalah had always had a more popular and practical side, one that leaned close to magic. It was this part of the system that Berg peddled. His promises of success in love, business and other realms to those who drank his "holy" water, or stared, even without comprehension, at his highly priced books, were sheer nonsense. This is the worst of Kabbalah, preying on people's fantasies and fears.

לגרין אין בעיה עם חידושים בקבלה – הוא עצמו מעוניין ליצור קבלה "בשביל המחר" (כשם ספר שכתב), אבל למה במקום אזוטריקה מתוחכמת, הלכו במרכז לקבלה על קמעות, סגולות, הבטחות לניסים וספרים מטופשים?

נאחל להם כמובן שיצאו מצרותיהם בשלום, וחס וחלילה שלא יתגלה משהו פלילי בחקירות המס. לא היינו רוצים לראות תנועה קבלית מפוארת כל כך מתרסקת. ניצוצות הקדושה שיתפזרו עוד יכנסו לנו לעין.

תורות הבעש"ט מתורגמות ומוערות

בשבוע שעבר נכחתי בערב השקה לכבוד ספרו החדש של מנחם קלוש,

The Pillar of Prayer: Teachings of Contemplative Guidance in Prayer, Sacred Study,  and the Spiritual Life from the Ba‘al Shem Tov and his Circle

הספר הוא למעשה תרגום ראשון, מוער ומפורט בצורה מרשימה ביותר, של אמרות הבעש"ט על התורה כפי שנתקבלו מתלמידיו. קלוש הוא אחד המומחים האקדמיים העולמיים לתורת הכוונות והייחודים של האר"י.

לבד מהאפרט האקדמי המדהים בפרטנותו ובדקדקנותו שמלווה את כל הספר, מה שמיוחד בו הוא התרגום של קלוש. נראה שקלוש כאן לקח על עצמו את משימתו של שמואל אבן תיבון בתרגומו את מורה נבוכים לרמב"ם, דהיינו נתינת כלים טרמינולוגים ופילוסופיים להבנה של המקור בשפה זרה (עבור תיבון, לעברית; עבור קלוש, לאנגלית).

הרצון של קלוש, כך נדמה לי, הוא לאפשר לתסיסה הרוחנית ביהדות האמריקאית של ימינו להשתמש בתורות הבעש"ט כדי להעשיר את חיי הדת. פרופ' יהודה גלמן, שדיבר בערב, אכן אמר שלדעתו התרגום של קלוש לבעש"ט מאפשר אחרון לעודד "תפילה קונטמפלטיבית". מהמעט שראיתי אני יכול לומר שהתרגום הוא אכן פרשנות על דרך הרוחניות העכשווית לתורות הבעש"ט.

בכלל, הערב היה הצצה מעניינת לקהילה האנגלוסקסית ג'וויש-רניואלית בירושלים. עוד פרוסה מהקיגל היהודי כאן בארץ. ואיכשהו גם צולמתי (על ידי ברנדה גרוסקין): הנה תמונה שלי, של קלוש (במרכז) ושל הרב ד"ר נתן אופיר, שמלמד מדיטציה יהודית:

צולם על ידי Brenda Gruskin

הדוברים בערב, מימין לשמאל: הרב אברהם לידר, פרופ' יהודה גלמן, ד"ר יוסי חיות, ד"ר מלילה הלנר-אשד, ד"ר מנחם קלוש:

משתתפי ה

מרדכי גפני חזר לסורו

הבלוג Integral Options Cafe, שמסקר ענייני התנועה וההגות האינטגרלית, מדווח שמרדכי גפני, שכזכור ברח מהארץ אחרי שהואשם בניצול מיני סדרתי והמוני של תלמידותיו, כפי הנראה חזר לסורו.

וויליאם הארימן, כותב הבלוג, מספר שגפני הועף ממעמדו כמנהל של כנס Integral Spiritual Experience 3 הקרוב, וכן שרשימותיו נמחקו כולן מאתר Integral life, בו הוא היה בן-בית. בנוסף לכך Sounds True, שמפרסמת ראיונות מוקלטים עם מורים רוחניים שונים, ביטלה הוצאה לאור של ספר שחיבר.

כל כך למה? מכיוון, על פי Tami Simon, מנהלת  Sounds True,

בשבועות האחרונים מידע חדש ובלתי ניתן לסתירה עלה שבעקבותיו הבנתי שמרק [זה שמו של מרדכי היהודי באמריקה – ת.פ.] היה מעורב ביחסים מיניים עם תלמידה, ושמערכת היחסים הזאת הוחבאה מהציבור.

ואת זה למדה תמי מעוד אישה, שגם איתה קיים גפני יחסי מין, שלא היתה תלמידתו, אבל שגם הושבעה לא לגלות את זה לאף אחד. יש להזכיר כאן שגפני נמצא במערכת יחסים המתיימרת להיות מונוגמית עם Mariana Caplan, שגם ילדה לו בן, והגנה על שמו הטוב בהזדמנויות שונות.

ולא רק היא הגנה על שמו הטוב. כפי שכתבתי כאן,

קן וילבר וחבריו [בתנועה האינטגרלית] פרשו עליו את חסותם, ולמרות שוילבר אמר תחילה שעל גפני "לרפא את עצמו" מה"מחלה" ממנה הוא סובל (התמכרות למין? עגבת?) הוא מהר מאוד נתן לו מקום מימין לכס מלכותו.

וילבר אף פרסם מסמך ארוך בו הוא מלהטט במונחים אינטגרלים כדי להסביר את "העצמי מיוחד של מרק גפני". חבריו של וילבר שהגנו על גפני הם Robb Smith, Sally Kempton, Clint Fuhs, Diane Hamilton. גם גפני עצמו כמובן נדרש להגן על עצמו, וכאן התייחסתי לנימוקיו המבישים, אם כי מתוחכמים (שגם הם זכו לבוז מאותו וויליאם הארימן).

גפני, בקיצור, חזר לסורו, ומדהים שאחרי שהחריב את הקריירה שלו כאן, הוא פשוט לא היה מסוגל שלא להחריבה – אחרי שבנה אותה מחדש מאפס – גם בארה"ב. ראו הפוסט המקורי של הארימן לפרטים נוספים, ולשרשור תגובות שרק מתחיל, ובוודאי יספק נקודות עניין.

לסיום חשוב כמובן לקרוא עכשיו – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא – למנהיגי התנועה האינטגרלית בארה"ב להתנתק מגפני ולפרסם אזהרות ברורות מהאיש ומעלליו. וכמובן, אם יש עילה להגשת תלונה במשטרה, יש לעשות גם את זה.

ובשביל גוגל:

 BREAKING: Marc Gafni's Sexual Impropriety Re- Emerges – Will Integral Leadership Step Up this Time?

העמוד הבא »


מה זה פה?

הבלוג הזה נועד לאפשר לי, תומר פרסיקו, להעיר בקצרה על הא ודא, ומטרתו להווה השלמה אנקדוטלית לבלוג הראשי שלי, "לולאת האל":
לולאת האל

הצטרפו אל 49 שכבר עוקבים אחריו


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 49 שכבר עוקבים אחריו