מרדכי גפני חזר לסורו

הבלוג Integral Options Cafe, שמסקר ענייני התנועה וההגות האינטגרלית, מדווח שמרדכי גפני, שכזכור ברח מהארץ אחרי שהואשם בניצול מיני סדרתי והמוני של תלמידותיו, כפי הנראה חזר לסורו.

וויליאם הארימן, כותב הבלוג, מספר שגפני הועף ממעמדו כמנהל של כנס Integral Spiritual Experience 3 הקרוב, וכן שרשימותיו נמחקו כולן מאתר Integral life, בו הוא היה בן-בית. בנוסף לכך Sounds True, שמפרסמת ראיונות מוקלטים עם מורים רוחניים שונים, ביטלה הוצאה לאור של ספר שחיבר.

כל כך למה? מכיוון, על פי Tami Simon, מנהלת  Sounds True,

בשבועות האחרונים מידע חדש ובלתי ניתן לסתירה עלה שבעקבותיו הבנתי שמרק [זה שמו של מרדכי היהודי באמריקה – ת.פ.] היה מעורב ביחסים מיניים עם תלמידה, ושמערכת היחסים הזאת הוחבאה מהציבור.

ואת זה למדה תמי מעוד אישה, שגם איתה קיים גפני יחסי מין, שלא היתה תלמידתו, אבל שגם הושבעה לא לגלות את זה לאף אחד. יש להזכיר כאן שגפני נמצא במערכת יחסים המתיימרת להיות מונוגמית עם Mariana Caplan, שגם ילדה לו בן, והגנה על שמו הטוב בהזדמנויות שונות.

ולא רק היא הגנה על שמו הטוב. כפי שכתבתי כאן,

קן וילבר וחבריו [בתנועה האינטגרלית] פרשו עליו את חסותם, ולמרות שוילבר אמר תחילה שעל גפני "לרפא את עצמו" מה"מחלה" ממנה הוא סובל (התמכרות למין? עגבת?) הוא מהר מאוד נתן לו מקום מימין לכס מלכותו.

וילבר אף פרסם מסמך ארוך בו הוא מלהטט במונחים אינטגרלים כדי להסביר את "העצמי מיוחד של מרק גפני". חבריו של וילבר שהגנו על גפני הם Robb Smith, Sally Kempton, Clint Fuhs, Diane Hamilton. גם גפני עצמו כמובן נדרש להגן על עצמו, וכאן התייחסתי לנימוקיו המבישים, אם כי מתוחכמים (שגם הם זכו לבוז מאותו וויליאם הארימן).

גפני, בקיצור, חזר לסורו, ומדהים שאחרי שהחריב את הקריירה שלו כאן, הוא פשוט לא היה מסוגל שלא להחריבה – אחרי שבנה אותה מחדש מאפס – גם בארה"ב. ראו הפוסט המקורי של הארימן לפרטים נוספים, ולשרשור תגובות שרק מתחיל, ובוודאי יספק נקודות עניין.

לסיום חשוב כמובן לקרוא עכשיו – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא – למנהיגי התנועה האינטגרלית בארה"ב להתנתק מגפני ולפרסם אזהרות ברורות מהאיש ומעלליו. וכמובן, אם יש עילה להגשת תלונה במשטרה, יש לעשות גם את זה.

ובשביל גוגל:

 BREAKING: Marc Gafni's Sexual Impropriety Re- Emerges – Will Integral Leadership Step Up this Time?

רשימת מאמרי על שי טובלי

לבקשת קוראים הרוצים להתעדכן באירועי הפרקים הקודמים:

1. מאי 2005: הראיון הראשון שלי עם טובלי, NRG:
http://www.nrg.co.il/online/15/ART/933/165.html

2. דצמבר 2006: אחרי שטובלי הכריז שהוא "הבודהה מאוריון", אני כותב, NRG:
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/513/085.html

3. מרץ 2007: אני כותב על "התפתחויות מדאיגות" בבלוג:
http://tomerpersico.com/2007/03/04/shay-tubali-worrying-developments/

4. מרץ 2009: אני כותב ב-NRG :
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/873/002.html

5. מרץ 2009: באותו מאמר בגרסת הבלוג:
http://tomerpersico.com/2009/03/30/shay-tubali-last-revolving/

6. תגובה קצרה שלי לתגובה של טובלי, בטור שלי בשבוע שלאחר מכן, NRG:
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/876/021.html

7. יולי 2010: תחת הכותרת "שי טובלי מנהיג כת, עבר ועתיד" כתבתי בבלוג:
http://tomerpersico.com/2010/07/22/tubali_rides_again/

8. סוף ינואר 2011: העדות מבפנים על הכת של טובלי, בבלוג:
http://tomerpersico.com/2011/01/30/tubalis_cult/

9. דיווח על האיום של טובלי להליכים משפטיים, בבלוג:
http://tomerpersico.com/2011/03/01/tubali_suit/

10. וכך הגענו עד הלום:
http://tomerpersico.com/2011/03/23/tubali_sues_me/

מורה רוחנית יפיפיה

חבר הפנה את תשומת לבי לאתר של Jac O'Keeffe, מורה רוחנית שגרה כיום בהודו, בטירוונאמלאי אהובתי. קראו את הביוגרפיה שלה כאן, איזה יופי. היא כיום מז'אנר הניאו-אדוויטה, אבל באמת שלא במשמעות הזולה של המילה. לפחות זה הרושם שלי, רושם ראשוני.

הנה שיחה איתה בוידאו. בהתחלה היא מספרת קצת בשבחי הודו וטירו', ומסביבות הדקה ה-19 היא אומרת את עיקרי התורה. וכמה היא צודקת.

עשה לך רב, גרסת הניו-אייג'

מגמת העניין המחודש ביהדות מצמיחה בשוליה תופעות משעשעות. הנה למשל פלייר לסופ"ש עם ד"ר גבריאל קוזנס על "סודות היהדות":

קוזנס, למי שלא מכיר, הוא מומחה ותיק לצמחי מרפא ושיקויי פירות, מחשיב עצמו מואר, ונוהג להגיע לישראל כל כמה זמן כדי להעביר סדנאות. אבל זו הפעם הראשונה ששמעתי על קשר כלשהו שלו ליהדות. ולא רק קשר, מסתבר שהבנאדם רב! הנה מהמשך הפלייר:

נו נו, "רב ותלמיד קבלה"! אם אני לא טועה, הבנאדם בקושי מבין עברית. אני מוכן גם לנחש שהוא מבין בקבלה פחות ממדונה. דבר אחד הוא כן מבין: לאן נושבת הרוח ואיך להתפרנס מזה.

גם בבודהיזם מורים רוחניים שוכבים עם תלמידות

אם היה למישהו ספק.

נודע ש-Eido Shimano, שמאז 1965 הוא מנהיג מרכז זן-בודהיזטי במנהטן, קיים במשך שנים מפעל של ניצול מיני סדרתי בתלמידותיו. קראו על כל זה בכתבה של הניו-יורק טיימס כאן (עוד דיווח קצר על העניין כאן). התירוץ של אחד העוזרים של המורה הוא עלוב במיוחד:

“What you see in America is a lot of Asian Buddhist teachers coming into contact for the first time with spiritual communities that include women,” Mr. Strand said. “And they weren’t necessarily prepared for that.”

אז הם מוכנים לראות את המציאות כפי שהיא אבל לא לראות נשים בסביבתם.

מה שכן, הכותב, מרק אופנהיימר, מצביע על כך שבמסורת הבודהיסטית הגבולות לכאורה ברורים פחות מבאלו המונותאיסטיות. זה כמובן לא ממש נכון: הרי נזיר אמור להיות נזיר, וניצול הוא עדיין ניצול. אבל אז יש את העניין ההוא של טנטרה, ו-crazy wisdom, ואולי אפשר לחשוב שאולי אפשר לחשוב שמותר משהו. מה שלדעתי באמת הוא העניין הוא שהמסורות האלה פשוט לא הובאו למערב יחד עם כל החוקים שאפיינו אותן במזרח. הבודהיזם הגיע מופשט מהעטיפה המסורתית-שמרנית, לעיתים רק כטכניקה מדיטטיבית ולעיתים ככזו + כמה מנהגים טקסיים או אמונות משונות (גלגול נשמות למשל). במצב כזה הגבולות אכן, ובוודאות, פחות ברורים. אותו מורה הרי הנהיג במרכז שלו חוקים כפי שחשב בעצמו שצריך, ומה שלא לימד כנראה לא היה ידוע לתלמידיו. מצב כזה מזמין ניצול כוח לרעה.

כמה מילים על ההתפתחויות בפרשת אלון

הרב מוטי  אלון מעולם לא הכחיש שדברי פורום תקנה לגביו נכונים. גם הבימים אלה הוא רק מוסר שהיסורים מזככים אותו. את עבודת ההכחשה + הטלת הרפש על פורום תקנה הוא משאיר למקורביו, שעושים עבודה מתלהמת ולא משכנעת בעליל. כל זה גם אחרי שהמשטרה החליטה להמליץ על העמדתו לדין.

ומה על פורום תקנה? מחד, הם מוסרים, הרגשה של הקלה גדולה, שכן הולך ונהיה ברור (למי שעוד השלה את עצמו) שהם לא "הכפישו" או "העלילו" או "חיסלו" או כל מני גוזמאות או הכפשות שכל מני אנשים טרחו להטיל לכיוונם. מאירך, לדעתי חייבת לבוא כאן בדיקה פנימית נוספת, מכיוון אחר.

כי מה שמתברר הוא, כפי שידוע ממקרים רבים, שבמקום שיש התעללות אחת, או מקרה ניצול מיני אחד, יש בדרך כלל יותר, ושברגע שנחשפת פרשה אחת מתגלות אחרות, שכן אנשים שהתביישו או הסתתרו עד כה יוצאים ומוסרים את עדותם. מסתבר מכך שלו היו חושפים חברי תקנה את מעלליו של הרב, או מעבירים את העניין הישר למשטרה כבר אז, היה יכול הדבר להתגלות וצדק היה יכול להתחיל להעשות. ההגלייה למגדל, אם כן, היתה לא במקום.

כמה דברים יכולים לתרץ את ההגליה בכל זאת: מול חברי הפורום לא עמדו מעשים פליליים של אלון, אלא רק מעשים בניגוד להלכה (או סתם מסריחים). במקרה כזה, שכפי הנראה, אני מקווה מאוד, הוא המקרה שלפנינו, אי אפשר לפרסם את העניין רק מתוך ניחוש שיגיעו עדויות נוספות אם כך יעשו. אי אפשר להרוס את שמו של אדם שלא עשה דבר פלילי רק מתוך השערה שהוא אולי עשה דבר כזה וזה ייחשף אם אכן יבואו ויהרסו את שמו.

עוד עניין שצריך להתחשב בו הוא שאם היה הפורום מעביר את העניין הישר למשטרה כבר לפני שנים ובשיא תהילתו של אלון, ההתקפות וההשתלחויות כנגדו היו עוד הרבה יותר גדולות, ואם בסופו של דבר לא היה יוצא מזה דבר, קשה להאמין שהפורום היה יכול להמשיך לתפקד ככלי אפקטיבי בציבור בו הוא נמצא. במקרה כזה, למרות שלכאורה "חייבים" לפנות מהר למשטרה, דבר כזה לא היה חכם, והנזק שיגרם בעקבותיו לפעולתו הברוכה של הפורום (כמקום מפלט כמעט יחידי למתלוננים רבים) יהיה גדול מדי.

בן גוריון קרא את שרי אורובינדו

הרב פרופ' אלן בריל הביא היום בבלוגו המעניין ציטוט מבלוג של תלמיד ותיק של שרי אורובינדו וממנו מסתבר שבן גוריון קרא את האחרון. הנה:

I read Sri Aurobindo to find some light in our difficult days
Professor Samuel Hugo Bergman (1883-1975)
By Prithwindra Mukherjee

In a recent conversation[1], I mentioned that in 1972, as a guest of the Hebrew University for lecturing on Savitri, I made the acquaintance of Yehuda Hanegby, editor of the monthly Ariel. During this visit, Madame Themanlys, commissioned to interview me for Kol Israel, the official radio, revealed her identity as the daughter-in-law of a personal friend that the Mother had in Paris, belonging to Max Théon’s group. I would like to speak of a third interesting personality whom I met in Jerusalem : Professor Schmuel Hugo Bergman, commonly known as Samuel Bergman.

On the eve of my talk, during a dinner, Dr Poznanski, the Rector of the University, informed me that Professor Bergman, Dean of the University, was hoping to listening to me but, owing to his health (running 89), he could not be present at my lecture; he would appreciate if I went to have breakfast with him on the next morning.

I was staying with my friend, Professor Joseph Sadan, and had my meals with his parents at the picturesque Hayim Nahman Bialik Street : Joseph’s father Dov Sadan was a well-known scholar in Ladino, and his mother treated me with refined traditional dishes from Central Europe. Yehuda came to pick me up for going to see Bergman. Yehuda knew him pretty well and informed that Bergman had been a school-mate of Franz Kafka in Prague, and a zealous friend and translator of Rudolf Steiner (1861-1925). In 1920, Bergman along with Martin Buber (1878-1965) had founded in Palestine a “dual national” area to house peacefully Jews and Arabs, before joining the Hebrew University.

On entering the impressive library where sat the venerable scholar, I discovered rows of books by Sri Aurobindo. Amused by my reaction, he asked me to take the seat in front of him and commented on showing me the set : “This was our food for thought; David and I read Sri Aurobindo to find some light in our difficult days.”

Yehuda whispered : “By David, he means Ben Gurion !”

[1] “Meeting Prithwindra Mukherjee”, Article and Interview by Sunayana Panda, The Golden Chain, August 2009, p.13

תקציר: בביקור של המחבר בירושלים  ב-1972 הוא מגיע לביתו של שמואל הוגו ברגמן. בסיפריה הוא מוצא שורת חיבורים של שרי אורובינדו, וכאשר הוא שואל אותו לפשרם עונה לו ברגמן שהוא ו"דוד" היו קוראים בהם כדי להזין את נפשם. מסתבר אם כן שבן גוריון קרא את אורובינדו.

אורובינדו הוא אחד הפילוסופים והמיסטיקנים המעניינים של הודו המודרנית. הוא התחיל את דרכו בתור טרוריסט הנלחם למען עצמאותה של הודו וגירוש הבריטים, אבל פנה בהמשך לפילוסופיה ומדיטציה. שיטתו היא בעליל משיחית (אני מנחש שהוא קלט נטיות משיחיות בשנות לימודיו באירופה – הוא היה משכיל בתרבות והגות המערב): אורובינדו ניבא את בואו של ה- Overmind (או משהו כזה) שירד ממימד עליון בו הוא נמצא ויחולל מהפכה רוחנית בעולם כולו. אורובינדו עצמו, על ידי מדיטציה הינדואיסטית ובעזרתה של יהודיה, מירה אלפסי, שהצטרפה אליו בתור בת זוג רוחנית (וכנראה רק רוחנית) ניסה להביא את אותו מימד מטאפיזי אל תוך הפיזי. הוא מת ב-1950.

אני זוכר ביקור שלי באשרם לפני 13 שנה, מרים גבות אל מול הבלילה המעניינת של רוחניות דואליסטית הינדואיסטית ומשיחיות מערבית, משקשק ראשי אל מול הכישלון המהדהד של הפרוייקט של אורובינדו וחוסר נכונותם של חסידיו להכיר בכך. אבל מה שמעניין יותר כמובן היא האפשרות שבן גוריון קיבל השראה ואף רעיונות למשיחיות שלו מזו של אורובינדו. המשיחיות הבן-גוריונית היתה כמובן ארצית ופרגמטית הרבה יותר. ובכל זאת… הייתכן?

מייקל רואץ' בסחרור מטה

למורה הרוחני הפופולרי מזרם הבודהיזם הטיבטי מייקל רואץ' נשבר הלב: זוגתו הרוחנית-טנטרית-רומנטית עזבה אותו למען בחור צעיר יותר, זאת אחרי שבמשך תריסר השנים האחרונות הם לא היו במרחק של יותר מכמה מטרים אחד מהשני. אני זוכר פגישה עם רואץ' (שממנה יצא הראיון הזה) בה הוא סיפר לי שהוא "הינדס" את זוגתו באופן קארמטי, כלומר קרא ליקום שייתן לו אחת בדיוק כזו. נראה, אם כן, שחל שיבוש מסויים בהזמנה.

אבל העניין יותר מעניין, כי רואץ' הוא נזיר של הבודהיזם הטיבטי, והם, מיותר לציין, נדרשים להתנזר ממין. ראוץ' מסביר שמין טנטרי זה לא נקרא מין, מה שנכון, אבל עדיין, לא אמורים להחזיק בת זוג קבועה (בנות הזוג הטנטריות הן או ישויות רוחניות או נשים שאומנו במיוחד לכך, משהו כמו הקדשות העבריות). אי לכך הדלאי לאמה כבר מזמן גזר על רואץ' אקסקומוניקציה וסירב לפגוש אותו, ותלמידיו מנהלים מעין כת נפרדת בתוך הבודהיזם הטיבטי. עכשיו מסתבר שהדלאי ידע מה שהוא עושה. רואץ' מתנהג מוזר, יוצא עם דוגמניות ולובש חליפות ארמאני במקום גלימות נזיר. תלמידיו במבוכה.

רואץ' וזוגתו בזמנים טובים יותר