שאול מופז מציג הבוקר ב'ישראל היום' את עיקרי האמונה החילונית-לאומית:
אני מאמין באלוהים. אמונה פנימית גדולה וחזקה. אני מאמין בטוב של אלוהים ובמוסר היהודי. אני מאמין באלוהים שרואה בכל בני האדם שווים וצלם הבריאה, אני מאמין באלוהים שמכבד ומאדיר את האישה ולא משפיל אותה ומדיר אותה. אני מאמין באלוהי צבאות ישראל, אבל אני מאמין גם בצבא ההגנה לישראל. אני מאמין באלוהים אך במקביל אני מאמין גם במדינת ישראל – בריבונותה ובחוקיה – שאליהם נשבעתי אמונים ולאורם אני פועל. אני מאמין כי דינא דמלכותא דינא ואין ההלכה יכולה להתיר את דמם של עובדי הציבור ונבחריו.
האמונה שלי פרטית וזכותה להתקיים כל עוד אינה מתערבת ואינה באה על חשבונו של זה הנמצא משמאלי או של זו היושבת מימיני, וכל עוד היא אינה מרימה את ידה על מדינת ישראל.
שימו לב, אלוהים הוא: טוב, ליברלי, לא מתערב לנו בחיים, ואפשר להחליף אותו מדי פעם עם המדינה כמו שמחליפים מכשיר סלולרי; שולפים את סים-האמונה מכאן, משחילים אותו לשם. מופז הוא כמובן לא תיאולוג, אפילו לא חובב, אבל דווקא משום כך הוא מנסח בפשטות את עיקרי האמונה המובנים מאליהם של הדת האזרחית הישראלית: הצהר על אמונה באל, היה טוב, דע ששוויון זה חשוב, תן את הכבוד לצה"ל.
