מאה הרוחניקים המשפיעים בעולם

Watkins Review  הוא מגזין "איזוטרי" ותיק למדי. יותר מזה אני לא יודע עליו, אבל אני כן יודע שלפני כמה ימים הוא פרסם את רשימה ובה "מאה האנשים המשפיעים ביותר מבחינה רוחנית" בעולם. הרשימה הזאת היא כמובן לא יותר מאשר דעתו של העורך הספציפי, אבל היא יכולה לשקף איזשהו צייטגייסט ומדד פופולריות מסויים.

אז מה יש לנו שם? בראש הרשימה ניצב אקהרט טולה, שכבר לפני כמה שנים תיעדתי את עלייתו לגדולה. טולה מגיש מסר נונדואליסטי לא שטחי, אבל ארוז יפה ונעים לאוזן. הוא מוכר את ספריו במיליונים רבים, ואני שמח שהוא משפיע כל כך. אחריו הדלאי לאמה, שבאמת משפיע רבות, אם כי פחות בזכות מסריו המעניינים לדעתי, ויותר בזכות מעמדו והפופולריות של הבודהיזם ממילא. הרוחניק היהודי הראשון מופיע במקום 30, והוא פיליפ ברג, ראש "המרכז לקבלה" (מדונה וכו'). מעריצי הרב לייטמן יתאכזבו לדעת שהוא לא נכנס לרשימת המאה, למרות שבמקום 43 יש עוד מקובל, זאב בן שמעון הלוי הבריטי. מספר 37 הוא סאי באבא, שכבר הספיק למות מאז פרסום הרשימה, ומספר 34 הוא אחד, יוזף אלואיז רצינגר.

עוד מעניינים: 42 הוא דן בראון, הסופר, שאכן משפיע, אין מה לומר, בעיקר בהאבסת מוחותיהם של ההמונים בתיאוריות קונספירציה מורכבות עד כדי גיחוך, אם כי אולי זה גם יוצר אצלהם עניין בחקר רציני יותר של הצד האיזוטרי בדת, וזה לא רע. ויש אכן גם כמה אקדמאים, למשל איליין פאגלס (60) ורוברט תורמן (96). בסך הכל רשימה חביבה, לחובבי רשימות.

לא הצלחתי לתפוס את כולה...

יואב שורק על "ביטול החברה הדתית"

לפני שבוע פורסם מוסף מיוחד לפסח של מקור ראשון מאמר מעניין וחשוב לדעתי של יואב שורק (העורך של מוסף "שבת" בעיתון). שורק קורא לביטול הגבול המפריד, לפעמים מילולית מאוד, בין יהודים אורתודוקסים לאלו שאינם בארץ. הוא מציע לאורתודוקסיה לקבל את החילוניות כלגיטימית לכתחילה, ולתחם את שמירת המצוות הקפדנית ליחידים, דהיינו להפוך אותה ל"מידת חסידות" לכאורה, כאשר הסטנדרט הישראלי יהיה מקובל מבחינה "יהודית". הנה שתי פסקאות על כך:

לא נוותר על ערכי התורה ומצוותיה, אבל 'נוותר' על המודל המאוד מסוים של אורח חיים דתי שהצבנו כאידיאל. שוב לא יהיה זה אורח החיים ה'נכון', שכל היתר הוא בגדר 'סטיות' (נסבלות יותר או פחות) ממנו. תחת זאת יהיה מה שמוכר לנו כיום כאורח חיים דתי 'מלא' צורה מסוימת של התנהלות, המתאימה לאנשים מסוימים או לשלבים מסוימים בחיים, המאופיינים באינטנסיביות דתית גדולה – למשל לרבנים וכלי קודש, לבני ישיבה, לאנשים הנתונים בתהליך של 'התחזקות' – וכמובן גם לכל מי שסגנון החיים הזה מתאים לאופיו ולרצונותיו.

כך לגבי אורח החיים הדתי האידיאלי המוכר. לעומת זאת, רוב החברה – בדיוק כמו היום – תנהל אורח חיים של חולין. אין זה אורח חיים המנוער מתורה ומצוות – אדרבה, הוא מואר על ידן ומוגבל על ידן – אך זה אינו אורח חיים דתי. אין בו המתח של 'לצאת ידי חובה', אין בו האינטנסיביות היומיומית של ברכות ותפילות, אין בו העיסוק המתמיד במותר ובאסור, אין בו המאבק המתמיד בין המציאות ה'מערבית' ה'שקרית' לתודעה ה'יהודית' ה'אותנטית'. זוהי יהדות 'בגובה העיניים', שאינה 'עושה עניין' מזוטות ומבחינה בין רגעי הכרעה שבהם נבחנים ערכיו של אדם, ומחייבים מסירות נפש אפילו, ובין הפרקטיקה של חיי היומיום, שבהם נדרשים גמישות וחוש מידה יותר מאשר דבקות בקודקס פורמלי.

אני חושב שהלגיטימציה של החילוניות, על כל רבדיה (בחיי היומיום ובתפיסות העולם) היא חשובה מאוד, הן מבחינת האורתודוקסיה (כלומר, שהיא תתן לה לגיטימציה, ועל כן תוכל להפנים ביתר קלות כמה וכמה התפתחויות חיוביות שהביאה המודרנה), והן מבחינת היהודים החילונים (כלומר, שהם ירגישו עצמם לגיטימים, לא יפנו אל "הדתיים" כדי לקבל אישור על יהדותם, ועל כן ממילא יהיו "במשחק", כלומר יקחו אחריות על יהדותם), והיא אחד מהמפתחות לשגשוג החברה כאן, הן מבחינה פשוטה והן מבחינת התרבות היהודית (התמשכותה והשתכללותה), ולכן אני שמח מאוד על המאמר של שורק, גם אם לא אסכים עם כל רעיון שמובע בו. אני מקווה לכתוב בעתיד עוד על כך. בינתיים אני ממליץ לקרוא את המאמר.

כנס: ישראל בין אנטי-יהודיות, אנטי-שמיות ופרוגרסיביות חדשה

עבדכם הנאמן ידבר בכנס על רוחות קונטרה-יהודיות בעידננו, יחד עם עוד רבים וטובים. יו"ר הכנס הוא אילן גור-זאב, מורי, רבי וידידי עוד מימי התואר השני שלי, שעל הרצאה מעניינת שנשא כתבתי כאן, ושראיון שלי עמו, על העניין שלו בנושא הכנס, נמצא כאן.

אומר מיד שאני כמובן מסתייג מהשימוש הפופולרי בסיסמה "אנטישמיות" כדי לדחות כל ביקורת, לגיטימית בהחלט לרוב, על פעולותיה של ישראל בשטחים הכבושים. הכנס, כמו גם פועלו של גור זאב בשנים האחרונות, עוסק יותר בבחינות פילוסופיות ותיאולוגיות ששזורות בתרבות הנוכחיות, שיש בהן קו שחותר תחת מה שניתן לראות כעקרונות "יהודיים", כלומר כאלה שצמחו מתוך התרבות המונותאיסטית-טראנסצנדנטלית שהתגבשה באזור זה והשפיעה על העולם המערבי כולו. כלומר מדובר פחות על שנאה ליהודים כבני אדם, ויותר כהתנגדות, מודעת או לא-מודעת, ליהדות כרעיון והשקפת עולם.

ההרצאה שלי תעסוק בכיוון ה"נוצרי" של רוחניות הניו-אייג', לא כמזימה אנטישמית כמובן, אלא כוקטור תרבותי מרכזי שעוין וקטור אחר, יהודי מסורתי (כתבתי על זה במאמר באקדמות). הכניסה חופשית. הנה הפרטים:

הכנס השני בנושא האנטישמיות החדשה: אתגרים חינוכיים

ישראל בין אנטי-יהודיות, אנטי-שמיות ופרוגרסיביות חדשה

יום חמישי, ט"ו באייר תשע"א, 19 במאי 2011
אולם הכט, הבניין הראשי, אוניברסיטת חיפה

יו"ר הכנס: פרופ' אילן גור-זאב
וועדת ההיגוי של הכנס: פרופ' אילן גור-זאב וד"ר אריה קיזל

9:00-9:30 התכנסות וכיבוד קל

9:30 ברכות
פרופ' אהרון בן-זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה
פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך

9:45-10:15 הרצאת פתיחה
פרופ' אילן גור-זאב, מקומה של מדינת היהודים בתשוקת המערב להיעלם

10:15-11:45 הקשריה התיאולוגיים-פילוסופיים של האנטישמיות החדשה
יו"ר: ד"ר אנבל הרצוג
פרופ' חיים גורדון, תולדות ארצות האסלם והאנטישמיות החדשה
ד"ר רפאל זגורי-אורלי, אלן באדיו כסימפטום
ד"ר יצחק בנימיני, "אין יהודי" באוטופיה האוניברסלית ובהיגיון הפאוליני של באדיו וז'יז'ק
מר תומר פרסיקו, רוחניות ה"ניו-אייג'": הגשמת הנצרות על ידי ביטול הדת
ד"ר חיים דעואל לוסקי, הפילוסופיה של ישראל הקדום – המודל הקדם מונותיאיסטי – או מהי יהדות?

11:45-12:00 הפסקת קפה

12:00-13:30 האנטישמיות החדשה בפעולה
יו"ר: ד"ר אורית רוזין
פרופ' אסא כשר, דה-לגיטימציה: דילמות מושגיות ואתיות
פרופ' דינה פורת, שורשיה הנוצריים של הכחשת השואה
פרופ' חנן אלכסנדר, ציונות בוגרת: מבקרים את ישראל ללא דה-לגיטימציה
ד"ר גדי טאוב, זכויות אדם נגד זכויות אדם: ההתקפה החדשה על זכותם של היהודים להגדרה עצמית

13:30-14:30 הפסקת צהריים

14:30-16:00 אפשרויות ההתמודדות עם אתגרי האנטישמיות החדשה
יו"ר: פרופ' סופיה מנשה
ד"ר אלכסנדר יעקובסון, השמאל הליברלי המערבי והמדינה היהודית
פרופ' עוז אלמוג, במקום להעניש אפשר להאניש: איבה הנוצרת מבורות סוציולוגית
מר בן דרור ימיני, בורות היא כוח
גב' במבי שלג, מחיר תחושת העליונות המערבית
מר אסף שגיב, מתיאולוגיה נוצרית לאונטולוגיה פגאנית, וחוזר חלילה: גלגוליה של האנטישמיות בעידן הפוסט מודרני

16:00-16:15 הפסקת קפה

16:15-17:30 שולחן עגול: האמנם אנטישמיות חדשה
יו"ר: ד"ר אריה קיזל
משתתפים:
פרופ' אניטה שפירא
פרופ' פיליפ וקסלר
פרופ' נמרוד אלוני
פרופ' אילן גור-זאב

שני מורים בודהיסטים מעולים שמגיעים לארץ

עמותת תובנה מביאה לארץ בחודשיים הקרובים שניים מהמורים הבודהיסטים הידועים ו(לדעתי) הטובים בעולם: סטיבן בצ'לור וקית' דאומן.

סטיבן בצ'לור נודע כ"בודהיסט החילוני", שהתחיל את ימיו כנזיר בודהיסטי וסיים כאגנוסטיקן על פי עדותו, שלא רואה בגלגולי נשמות אמונה נחוצה או סבירה ומקדם מדיטציה כאפשרות לטרנספורמציה תודעתית ללא מימד דתי. כתבתי עליו לא מעט (הנה המאמר האחרון, עם לינקים לקודמים) ואני גם מחבב אותו מאוד אישית. הוא ייתן ריטריט עירוני, ערב מיוחד על הבודהה ההיסטורי, וסמינר סופ"ש בנושא "דהרמה חילונית".

קית' דאומן הוא מהמומחים המערביים הגדולים לדזוגצ'ן, הזרם הזני והטנטרי של הבודהיזם הטיבטי. הוא תרגם כתבי דזוגצ'ן רבים מטיבטית וקיבל חניכה והסמכה מלאמות גדולים וטובים, ביניהם הדלאי לאמה. כתבתי עליו כאן, וגם אותו אני מאוד מחבב באופן אישי. הוא ייתן קורס עירוני וסופ"ש תרגול.

יעקב אייכלר ואנוכי בפולמוס מכירת חמץ

אתר צו פויס פרסם שני מאמרים, רק אחד מהם שלי, בעניין איסור מכירת חמץ בפרהסיה. פולמוס שכזה.

קרב משיחים: ר' אודסר נגד כל העולם

קורא חרוץ בשם עומר ברנדס שלח אלי קישור לבלוג המוזר והמעניין הזה, http://nanachcartoon.blogspot.com/ , וכשמו כן הוא: מציג בעיקר תמונות מצויירות שקשורות בנ-נח, כלומר בזרם הברסלבי המאמין בקדושת ה"פתקה" שמצא ר' ישראל דב אודסר. בעל הבלוג חושב גם שר' ישראל דב אודסר הוא המשיח.

ואכן, כפי שהבאתי כאן עדות קטנה לכך, חלק מצומצם מהזרם הזה מזהה בין ר' אודסר לבין ר' נחמן, ובין שניהם למשיח, ומכאן מסיק שר' ישראל דב אודסר הוא המשיח. כפי שכתב מישהו שהזדהה כ"אני נ נח נחמ נחמן מאומן" בתגובה ברשימה בלינק האחרון:

אכן, שני רבנים רבי נחמן מברסלב זצ"ל ורבי ישראל דב אודסר זצ"ל שניהם זה אדם אחד וכך אמר רבי ישראל דב אודסר זצ"ל (לא מוקלט) אפשר להודיע באוטובוסים שמשיח פה ושמו ישראל נחמן אודסר והוא המשיח!!!

עד כאן נאה וטוב, אולם שימו לב לקריקטורות האכזריות שמופיעות בבלוג הנ"ל, ושמכוונות כנגד כל טוען למשיחיות שמתחרה – כך כפי הנראה בעיני בעלי הבלוג – עם משיחיותו של ר' דב אודסר:

כל התמונות כאמור מהבלוג ההוא, וקל לראות שככל שמשיחיותו של המשיח המתחרה מודגשת יותר, היצירות הגרפיות המוקדשות לו גסות ורבות יותר.

של מי הבלוג? לא ברור. הוא אינו מזוהה. אבל, כפי שברנדס דנן גילה לי, סרטון היו-טיוב המקובע בראש הבלוג הוא יצירתו של אחת bettlirs, שהערוץ שלו מביא גם כמה סרטונים של משפחת אמבש (למעשה שמו של הערוץ הוא AMBASH), אותו שבט שבראשו עומד דניאל אמבש (שתחקיר על משפחתו המורחבת שודר בתוכנית 360), כך שאולי יש קשר בין שני אלה (אין בזה הכרח – יתכן כמובן שהסרטון שאול מהם על ידי בעל הבלוג ללא רשותם).

תומר פרסיקו כמותג

מגזין חדש מבית מקור ראשון החל לצאת, ושמו מוצש. על פי העורך, אלעד טנא, שהיה עורך ynet-יהדות, הוא אמור להיות מעין טיים-אאוט לסרוגי כיפה:

מוצש יסקר, ימליץ, יבקר ויביא לידי ביטוי שבועי את מכלול הפעילויות ותופעות התרבות הפנאי במדינה. […] נסקר הכל, אבל בשבועות עם אמירה משלו, שתוכלו להכניס הביתה.

הנה גם ידיעה על העניין מאתה כיפה. בקיצור, בסוף השבוע שעבר חולקו עותקי הגליון הראשון (יצא נאה למדי), ובתוכם מעין אייטם מגזיני על "הישראלים: המדריך ל-12 שבטי ישראל החדשים". אחרי תיאורים הומוריסטיים של ה"שבטים" השונים, הוזמנו הקוראים לחידון: זהו את השבט של האדם המצולם. הנה התמונות:

רואים את זה בשורה התחתונה, שלישי מימין? בין מוטי זיסר לאלכס מורוזוב? כן כן, עבדכם הנאמן. ואיזה "שבט" הוא מייצג? הנה:

כן כן, "הרוחְניים". אני כמייצג של שבט ישראלי שלם. ובזאת הפכתי למותג.

הסתה גועלית כנגד התנועה הרפורמית

הנה פרסומת לקומיקס לילד הדתי, שהתפרסמה בעלון בית הכנסת גילוי דעת, 56, כ"ו אדר התשע"א:

והנה פוקוס על הקומיקס עצמו:

לחצן להגדלה

נעזוב את דמותו של הרב מרדכי אליהו, מפוקפקת כדמות חינוכית ככל שתהיה. אבל האינדוקטרינציה לילדים, דרך קומיקס, כנגד היהודים הרפורמים היא לדעתי דוחה. והעובדה שזה הדף מהקומיקס שבוחרים להציג בפרסומת, לאמור קנו לילדיכם את המוצר הזה כדי שידעו להבדיל מינקות בין יהודים כשרים לכאלה ש"ממציאים"… צריך לא מעט חוסר ביטחון ושנאת חינם בשביל זה.